<?xml version="1.0"?>
<?xml-stylesheet type="text/css" href="https://amudanan.co.il/w/skins/common/feed.css?270"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
		<id>https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=P864219</id>
		<title>P864219 - היסטוריית גרסאות</title>
		<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=P864219"/>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P864219&amp;action=history"/>
		<updated>2026-09-20T15:25:31Z</updated>
		<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
		<generator>MediaWiki 1.16.0</generator>

	<entry>
		<id>https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P864219&amp;diff=525925&amp;oldid=prev</id>
		<title>Yerushalmi: העתקת המידע של היישוב מתוך הנקודה שמוקמה על מיקומו המדויק, לכאן - כדי שימצאו את המידע יותר בקלות.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P864219&amp;diff=525925&amp;oldid=prev"/>
				<updated>2022-11-19T12:27:40Z</updated>
		
		<summary type="html">&lt;p&gt;העתקת המידע של היישוב מתוך הנקודה שמוקמה על מיקומו המדויק, לכאן - כדי שימצאו את המידע יותר בקלות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{Point&lt;br /&gt;
|Lon=35.21971319896995&lt;br /&gt;
|Lat=31.865746868655336&lt;br /&gt;
|Height=749&lt;br /&gt;
|MeasuredByGPS=No&lt;br /&gt;
|Name=נמל התעופה הבינלאומי &amp;quot;עטרות&amp;quot; - ירושלים&lt;br /&gt;
|Description=נמל התעופה הבינ&amp;quot;ל &amp;quot;עטרות&amp;quot; בירושלים (קודים בינלאומיים: LLJR / JRS).&lt;br /&gt;
הפעילות בנמל התעופה פסקה ב-2001 עקב האינתיפאדה השנייה. בשנת 2018 הגדרת המקום כנמל תעופה הוסרה ע&amp;quot;י משרד התחבורה והכנסת (ועדת הכלכלה), ללא דיון מסודר וללא מציאת חלופה אחרת לנמל תעופה לעיר הבירה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקום שכן מושב עטרות שנכבש ע&amp;quot;י עבר הירדן במלחמת העצמאות (1948).&lt;br /&gt;
|LongDescription=ציוני דרך של הישוב עטרות - מתוך אתר הישוב:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1912&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;הכשרת הישוב&amp;quot; רוכשת את אדמות המקום מערביי קלנדיה, ג'דירה וביר נבאלא. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1914&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;קבוצת קלנדיה&amp;quot; (הראשונה) עולה למקום כ&amp;quot;קבוצת עבודה&amp;quot;,&lt;br /&gt;
תפקידה לשמור ולעבד את את הקרקע והמטעים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1919&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מלחמת העולם ה-I הסתיימה ומתארגנת &amp;quot;קבוצת קלנדיה&amp;quot; (השניה )&lt;br /&gt;
העולה כ&amp;quot;קבוצת עבודה&amp;quot; חבריה הם מייסדי עטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1922&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלטונות המנדט הבריטי מחליטים להקים במקום שדה תעופה. &lt;br /&gt;
החלה גזירת הפקעת אדמות הישוב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1923&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;קבוצת קלנדיה&amp;quot; עוברת למסגרת חיים של מושב עובדים ושמו &amp;quot;עטרות&amp;quot;, על שם היישוב המקראי &amp;quot;עטרות&amp;quot; שבבנימין, ששמו השתמר לפי הסברה ב&amp;quot;ח'רבת עטארה&amp;quot; הסמוכה.&lt;br /&gt;
הקרן הקיימת רוכשת מ&amp;quot;הכשרת הישוב&amp;quot; 374 דונם לבניית המושב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1925&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רכישת הפרות ההולנדיות שהקנו מוניטין לרפת עטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1927&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רכישת בניית 18 הבתים הראשונים לאחר מגורים זמניים בלולים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1928&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הושלמה בניית ה&amp;quot; בור &amp;quot;- בריכת אגירה למי גשמים. &lt;br /&gt;
הפתרון היה חלקי, הובלת המים נמשכה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1929&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאורעות תרפ&amp;quot;ט. &lt;br /&gt;
הישוב בסכנת קיום השלטונות סייעו בהגנה, נשים וילדים פונו לירושלים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1931&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפקעת אדמות שניה להגדלת מסלול האווירונים ( האירודרום ). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1936-1939&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשלוש שנות ה&amp;quot;מאורעות&amp;quot; עמד הישוב בגבורה עילאית יומם וליל בהתקפות על המושב ובדרכים אליו.&lt;br /&gt;
עשרים וארבע משפחות המושב שכלו חמישה חברים (!) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1944&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חגיגות ה- 25 היישוב משגשג ופורח למרות הקשיים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1946&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קמה &amp;quot; התיישבות חדשה &amp;quot; לאחר שנים של תחנונים נוספו למושב חמש עשרה משפחות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
29.11.1947&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת הארץ. &lt;br /&gt;
עטרות מחוץ לתחומי המדינה היהודית המוצעת בגבולות החלוקה.&lt;br /&gt;
החלו התקפות על המושב ועל התחבורה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
24.03.1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עטרות במצור מוחלט אין יוצא ואין בא.&lt;br /&gt;
שיירת עטרות הותקפה בשועפט וארבעה עשר לוחמים נהרגו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההתקפה על שיירת עטרות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אפריל 1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פינוי נשים וילדים.&lt;br /&gt;
הנציב העליון ממריא מעטרות לחיפה ויוצא מהארץ.&lt;br /&gt;
מגיני עטרות משתלטים על שדה התעופה ומקבלים בתדהמה את פקודת הפינוי ממטה ההגנה בירושלים.&lt;br /&gt;
57 המגינים נאלצים לסגת בחשיכה לנווה יעקב הסמוכה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
15.05.1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עטרות עולה באש ונבזזת ע&amp;quot;י ערביי האיזור. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
07.06.1967&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מלחמת ששת הימים - צה&amp;quot;ל משחרר את עטרות&lt;br /&gt;
 שדה התעופה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1920&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלטונות המנדט הבריטי מחליטים על הקמת שדה-תעופה ליד ירושלים ובוחרים באדמות המטעים שסוקלו ועובדו ע&amp;quot;י חלוצי עטרות.&lt;br /&gt;
מתקיים משא ומתן ממושך על הפקעת האדמות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1922&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הקמת ה&amp;quot;ארודרום&amp;quot;.&lt;br /&gt;
בראשיתו מנחת לא סלול שחוצים אותו כביש ירושלים-רמאללה והדרך לשדות המושב. &lt;br /&gt;
התנועה בכביש ירושלים-רמאללה נעצרת ע&amp;quot;י מחסום שיורד כשנוחת אווירון. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
28.08.1925&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הלורד פלומר מגיע לראשונה בטיסה מרבת עמון לעטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
18.03.1927&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חנוכת אווירון &amp;quot;קריית ירושלים&amp;quot; בקו לונדון-הודו (חניית ביניים בעטרות). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1929&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;מאורעות תרפ&amp;quot;ט&amp;quot;: הישוב בסכנת חורבן נשים וילדים פונו לירושלים השלטונות הבריטים מביאים תגבורת את &amp;quot; האוקספורדים &amp;quot; ששהו בארץ וחיילים בהובלה מוטסת ממצרים . &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1931&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדלת השדה. הפקעה נוספת והסכם המגביל בנייה ונטיעה בשטחים מסויימים . &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1936 - 1939&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;מאורעות&amp;quot;: אוירוני ה- RAF גומלים טובה לעטרות בדיווח על תנועת הכנופיות וסילוקן. &lt;br /&gt;
נוטרים יהודים שומרים על השדה ועל עטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1937&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תכניות הרחבה-להפעלת תעופה אזרחית . &lt;br /&gt;
חברת &amp;quot; נתיבי אויר לישראל &amp;quot; (יזם ויסד פנחס רוטנברג) מתכננת קו עטרות-חיפה (החברה התפרקה בפרוץ מלחמת העולם ה-2). &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1938&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוקמה ע&amp;quot;י השלטונות הבריטים &amp;quot; חטיבת נוטרי חיל האוויר המלכותי &amp;quot; במסגרתה גויסו 16 הנוטרים הראשונים חלקם הוצבו בעטרות והצטרפו לימים למושב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השדה משמש &amp;quot;קיר מגן&amp;quot; מחד אך מונע חופש פעולה, לא מאפשר הצנחת מזון ותחמושת לעטרות הנצורה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
01.05.1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פינוי נשים וילדים לירושלים בחסות הבריטים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
14.05.1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנציב העליון סר אלן קנינגהם נוסע בשיירה מירושלים לעטרות וממריא לחיפה על מנת לצאת מן הארץ. &lt;br /&gt;
מגיני עטרות משתלטים על השדה, ממקשים אותו מכל עבר ומודיעים למטה ההגנה: &amp;quot;השדה בידינו&amp;quot;.המגינים מצפים לנחיתת אווירונים של &amp;quot;שרות האוויר&amp;quot;, אך מקבלים פקודה: לסגת עם ליל לנווה-יעקב . &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
15.05.1948&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השדה יחד עם עטרות נבזזים ועולים באש .&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שנות ה-50&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השלטונות הירדנים מרחיבים ומגדילים את השדה תוך כדי הרס בתי המושב ופינוי בית הקברות של עטרות.&lt;br /&gt;
השדה הופך לנמל תעופה מרכזי של ממלכת ירדן. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1965&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השדה מורחב ונפתח לתעופה בינלאומית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
07.06.1967&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מלחמת ששת הימים - צה&amp;quot;ל משחרר את עטרות.&lt;br /&gt;
ותיקי עטרות נפגשים על המסלול ומחפשים שרידים מעטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1967&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שדה התעופה קלנדיה מוכלל בתחום המוניציפלי המורחב של ירושלים, ולפיכך נכנס לריבונות ישראלית מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השדה משמש רק לטיסות פנים ארציות עקב חרם בינלאומי . &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1972&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השדה מורחב ומשופץ לקליטת מטוסי נוסעים גדולים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1974&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיפוץ נוסף ופתיחת אולם נוסעים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
1981&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
טכס מתן אות הקוממיות למגני עטרות ונוה יעקב על מסלול שדה התעופה בעטרות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ינואר 1999&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חנוכת אתר זיכרון לעטרות בטרמינל הנוסעים. &amp;quot;עטרות 1948 - 1919&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
2000&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אינתיפאדה שניה ערביי הסביבה מנסים לפרוץ לשדה התעופה,השדה משותק וחדל לפעול. בנין הנוסעים הרוס בחלקו ועמו אתר ההנצחה שדה התעופה אינו פעיל יותר. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתר הישוב מצורף בקישור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כיום נמל התעופה הנטוש תחום בין חומות ההפרדה הגובלות עמו מצפון {כפר עקב} וממערב {קלנדיה}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא משמש חניון אוטובוסים למסוף התחבורה הציבורית החדש שהוקם בקצה המזרחי של מסלול ההמראה.&lt;br /&gt;
|PointType=מבני ציבור&lt;br /&gt;
|ExtLinks=http://www.orianit.edu-negev.gov.il/atarot1/cp/homepage/inde.html&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
|Contributors=Yerushalmi&lt;br /&gt;
|csrc=IZ15&lt;br /&gt;
|LastUpdate=11/19/2022 12:27:40&lt;br /&gt;
|WinId=638044576604370987&lt;br /&gt;
|Accessibility=&lt;br /&gt;
|images=&lt;br /&gt;
}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Yerushalmi</name></author>	</entry>

	</feed>