P793569 - היסטוריית גרסאות

ליאו ב־15:25, 31 במאי 2024

2024-05-31T15:25:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:25, 31 במאי 2024
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=31.669756622866		\|Lat=31.669756622866
	\|Height=909		\|Height=909
-	\|MeasuredByGPS=~~Yes~~	+	\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=חורבת אל-חמדיה		\|Name=חורבת אל-חמדיה
-	\|Description=~~חורבה~~ המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.	+	\|Description=מדרום לראש הגבעה ציון קבר של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" המבנה שמור ובשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח ובקירו הדרומי מיחראב. מדרגות עולות אל הגג ומאפשרות תצפית.
-		+	החורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים.
-	~~המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. משמש כנראה גם לתפילה. 18.8.20~~.	+	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצלבנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.
-	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה ~~הצבלנית~~ היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.	+
-		+
-		+
-		+
	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.		למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
	\|images=חמדיהמזרח.JPG		\|images=חמדיהמזרח.JPG
-	~~\|Accessibility=~~
	\|PointType=חורבה		\|PointType=חורבה
-	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321	+	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321, ליאו
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=8/19/~~2020 08~~:11:17	+	\|LastUpdate=5/31/2024 15:25:09
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
		+	\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אורטל 321: שם:חורבת אל-חמדיה. תיאור:חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש

2020-08-19T08:11:17Z

שם:חורבת אל-חמדיה. תיאור:חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:11, 19 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.		\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.

-	המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. משמש כנראה גם לתפילה.	+	המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. משמש כנראה גם לתפילה. 18.8.20.
	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.		החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.

שורה 18:		שורה 18:
	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321		\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=8/19/2020 08:09:56	+	\|LastUpdate=8/19/2020 08:11:17
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אורטל 321: שם:חורבת אל-חמדיה. תיאור:חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש

2020-08-19T08:09:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:09, 19 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.		\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.

-	המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב.	+	המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב. משמש כנראה גם לתפילה.
	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.		החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.

שורה 18:		שורה 18:
	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321		\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=8/19/2020 08:09:13	+	\|LastUpdate=8/19/2020 08:09:56
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

אורטל 321: שם:חורבת אל-חמדיה. תיאור:חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש

2020-08-19T08:09:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:09, 19 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~1479673481433~~	+	\|Lon=35.147967348143
-	\|Lat=31.~~6697566228664~~	+	\|Lat=31.669756622866
	\|Height=909		\|Height=909
-	\|MeasuredByGPS=No	+	\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=חורבת אל-חמדיה		\|Name=חורבת אל-חמדיה
	\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.		\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.

-		+	המבנה שבתמונה פתוח, יש בו מחרב.
-		+
	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.		החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.

שורה 14:		שורה 13:

	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.		למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
-	\|images=חמדיהמזרח.JPG,	+	\|images=חמדיהמזרח.JPG
		+	\|Accessibility=
	\|PointType=חורבה		\|PointType=חורבה
-	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber	+	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber, אורטל 321
-	\|csrc=~~I14~~	+	\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=1/2/~~2013 17~~:30:59	+	\|LastUpdate=8/19/2020 08:09:13
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
-	~~\|Accessibility=~~
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Marikriber ב־17:30, 2 בינואר 2013

2013-01-02T17:30:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:30, 2 בינואר 2013
שורה 14:		שורה 14:

	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.		למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
		+	\|images=חמדיהמזרח.JPG,
		+	\|PointType=חורבה
		+	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, Marikriber
		+	\|csrc=I14
		+	\|LastUpdate=1/2/2013 17:30:59
		+	\|WinId=633827249098201150
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
-	~~\|PointType=חורבה~~
-	~~\|images=~~
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	~~\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן~~
-	~~\|LastUpdate=08/09/2009 01:13:56~~
-	~~\|WinId=633827249098201150~~
-	~~\|csrc=I14~~
	}}		}}

עמוד ענן: תיקון נ.צ.

2010-12-28T06:42:34Z

תיקון נ.צ.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 06:42, 28 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~1473039253105~~	+	\|Lon=35.1479673481433
-	\|Lat=31.~~6693804772918~~	+	\|Lat=31.6697566228664
-	\|Height=~~904~~	+	\|Height=909
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=חורבת אל-חמדיה		\|Name=חורבת אל-חמדיה
שורה 22:		שורה 22:
	\|LastUpdate=08/09/2009 01:13:56		\|LastUpdate=08/09/2009 01:13:56
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
-	\|~~Csrc~~=	+	\|csrc=I14
	}}		}}

עמית הורן ב־01:13, 9 באוגוסט 2009

2009-08-09T01:13:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 01:13, 9 באוגוסט 2009
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=חורבת אל-חמדיה		\|Name=חורבת אל-חמדיה
-	\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. ~~חלק מהמבנים נראים כאילו הן בשימוש (מורכבות דלתות ברזל בפתחן אך הדלתות לא נעולות)~~ המבנה ~~המרשים ביותר במקום הינו מבנה ובו אולם ארוך ופתח בצדו ופתח נוסף בראשו~~. ~~האולם בעל תקרה מקומרת בנוי בסגנון עתיק ובו משולבות אבני גזית עתיקות יותר~~, וניתן להבחין באופן ברור כי הוא בנוי על שרידי מבנה עתיק יותר שמעט משרידיו ניכרים עדין כחלל בנוי ומקודת תחת המבנה עצמו.	+	\|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. המבנה הצפוני משמש מחסן מוזנח ולצידה שרידי קירות גדולים. בראש הגבעה קברה של קדושה מוסלמית (חומדייה) שעל שמה הגבעה נקראת "אל חומידה" והוא מסגד שבשימוש כיום, מרוצף שיש, נקי ומטופח.


שורה 13:		שורה 13:


-	~~השם "אל חומידה" הוא של קדושה מוסלמית (חומדייה) שקברה נמצא גם הוא על הגבעה.~~	+	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה.
-		+
-		+
-		+
-	למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה	+
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 24:		שורה 20:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן		\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן
-	\|LastUpdate=08/06/2009 11:17:03	+	\|LastUpdate=08/09/2009 01:13:56
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

עמית הורן ב־11:17, 6 באוגוסט 2009

2009-08-06T11:17:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:17, 6 באוגוסט 2009
שורה 9:		שורה 9:


-	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת ~~כך על פי הממצאים, בתקופה~~ הביזנטית, ~~צלבנית~~ והעותומנית, ~~ומן המקורות (אבי הכנסייה "היירונימוס")~~ במאה החמישית ~~בתוספת~~ לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו) בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.	+	החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעותומנית, והירונימוס שכתב את הגהותיו במאה החמישית לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו (אתר 929) כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו). בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.


שורה 23:		שורה 23:
	\|images=		\|images=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	\|Contributors=מאיר רוטר	+	\|Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן
-	\|LastUpdate=07/09/2009 10:28:29	+	\|LastUpdate=08/06/2009 11:17:03
	\|WinId=633827249098201150		\|WinId=633827249098201150
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

מאיר רוטר ב־10:28, 9 ביולי 2009

2009-07-09T10:28:29Z

דף חדש

{{Point
|Lon=35.1473039253105
|Lat=31.6693804772918
|Height=904
|MeasuredByGPS=No
|Name=חורבת אל-חמדיה
|Description=חורבה המשתרעת על הגבעה כולה, ובה מספר מבנים עתיקים, חלקן משלבות מספר תקופות, שרידי גתות עתיקות. חלק מהמבנים נראים כאילו הן בשימוש (מורכבות דלתות ברזל בפתחן אך הדלתות לא נעולות) המבנה המרשים ביותר במקום הינו מבנה ובו אולם ארוך ופתח בצדו ופתח נוסף בראשו. האולם בעל תקרה מקומרת בנוי בסגנון עתיק ובו משולבות אבני גזית עתיקות יותר, וניתן להבחין באופן ברור כי הוא בנוי על שרידי מבנה עתיק יותר שמעט משרידיו ניכרים עדין כחלל בנוי ומקודת תחת המבנה עצמו.

החורבה בעלת מראה ציורי ועתיק, הייתה מיושבת כך על פי הממצאים, בתקופה הביזנטית, צלבנית והעותומנית, ומן המקורות (אבי הכנסייה "היירונימוס") במאה החמישית בתוספת לספרו של אוסבסיוס "אונומסטיקון" מזכירו כ- "פעורה אצל פית לחם" (משמר את השם העיר המקראית פעור שזוהתה עם חורבת זכנדח בגבעה בדרומית לחורבה זו) בתקופה הצבלנית היה המקום אחוזה כפרית שהשתייכה לסניורה של חברון, ובתקופה העותומנית נזכר הכפר בשם פעור ברשימות הכפרים החייבים במס, ובה 63 משפחות. הכפר נהרס ככל הנראה במאה ה-18 במלחמות הקייס והימן ותושביו הנוצרים עברו לבית לחם. שלושת התקופות ניכרים במבנים הפזורים על הגבעה.

השם "אל חומידה" הוא של קדושה מוסלמית (חומדייה) שקברה נמצא גם הוא על הגבעה.

למרגלות הגבעה בכוון צפון מזרח ממש על הנחל (מפגש נחל הפירים והוואדי מצפון לחורבה זאת) נמצא עין המערה
|LongDescription=
|Accessibility=
|PointType=חורבה
|images=
|ExtLinks=
|Contributors=מאיר רוטר
|LastUpdate=07/09/2009 10:28:29
|WinId=633827249098201150
|Csrc=
}}