https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&feed=atom&title=P759334P759334 - היסטוריית גרסאות2026-05-01T23:24:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.16.0https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P759334&diff=554132&oldid=prevYosef spiezer: שם:בור מים חצוב. תיאור:יוסף שפייזר 20232023-02-03T12:05:30Z<p>שם:בור מים חצוב. תיאור:יוסף שפייזר 2023</p>
<a href="https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P759334&diff=554132&oldid=326938">הצגת שינויים</a>Yosef spiezerhttps://amudanan.co.il/w/index.php?title=P759334&diff=326938&oldid=prevישראל זיסק: דף חדש: {{Point |Lon=34.76472567078379 |Lat=31.593669876621785 |Height=146 |MeasuredByGPS=No |Name=מושב עוזה |Description=בס"ד, שבעים שנה למושב עוזה. מאת: יש...2020-11-21T17:49:11Z<p>דף חדש: {{Point |Lon=34.76472567078379 |Lat=31.593669876621785 |Height=146 |MeasuredByGPS=No |Name=מושב עוזה |Description=בס"ד, שבעים שנה למושב עוזה. מאת: יש...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{Point<br />
|Lon=34.76472567078379<br />
|Lat=31.593669876621785<br />
|Height=146<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מושב עוזה<br />
|Description=בס"ד, <br />
שבעים שנה למושב עוזה. <br />
מאת: ישראל זיסק. <br />
לפני ימים אחדים מלאו שבעים שנה למושב עוזה. מזל טוב.<br />
הישוב הוקם בתאריך כ"ו בחשוון תשי"א(6.11.1950), על ידי עולים מלוב.<br />
מייסדי המושב היו בעיקר יוצאי חבל טריפוליטניה מהעיר זוהרה והכפרים כסיר,<br />
יסיר ויפראן המרכיבים את "ג'בל" (חבל ההר הנמצא דרומית לזוארה).<br />
מקור השם: לקוח מספר תהילים: "צִוָּה אֱלֹוקיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹקים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (ס"ח, כ"ט). <br />
פסוק זה מתאר חגיגות ושמחת ניצחון בישראל לאחר מלחמה.<br />
מושב עוזה נקרא בתחילה: מעברת פלוג'ה א',<br />
על שם הכפר הערבי פלוג'ה אשר היה <br />
באזור עד מלחמת העצמאות.<br />
באותה מלחמה בתש"ח נערכו קרבות קשים<br />
בין הצבא המצרי לחיילי חטיבת גבעתי.<br />
משתייך לתנועת "הפועל המזרחי". <br />
מיקומו בגוש הדרומי של מועצה אזורית "שפיר"<br />
(יחד עם היישובים: אבן שמואל, איתן, שלווה ונועם).<br />
משבצת של אלף דונם. <br />
"כל ההתחלות קשות",<br />
כך אומרת האמרה.<br />
בראשיתו הישוב הוקם באזור מושב שלווה(פלוג'ה ב').<br />
המייסדים התגוררו באוהלים ופחונים.<br />
הם התפרנסו מעבודות דחק, עבודות יזומות,<br />
עבודות קק"ל של סיקול אבנים וניקוש עשבים.<br />
השפות המדוברות היו: עברית וערבית.<br />
"אנחנו אוהבים את עוזה,<br />
רק תנו לנו מים".<br />
עיתון "הארץ", 18,5,1954.<br />
בשנותיו הראשונות סבל המושב ממחסור ממחסור חמור במים.<br />
מידי יום עבר רכב מיכלית מים וחילק מים בהקצבה.<br />
הבאר המערבית באזור אבו ג'אבר, המרוחקת מהמושב כשבעה ק"מ,<br />
סיפקה מעט מים לשלושת ישובי הפלוג'ות:<br />
אחוזם, שלווה ועוזה.<br />
קו המים העלה חלודה ונסדק במקומות רבים.<br />
הקידוח שנעשה בסביבה שלא העלה מים<br />
וגם שאיבות הניסיון הרבות בבארות ערביות נטושות לא העלו מים.<br />
מחוסר ברירה, ומתוך רצון לא לעבור לסדר היום,<br />
החליטו תושבי עוזה להאבק ב"סוכנות היהודית".<br />
שישים אנשים מתושבי הכפר, בהם<br />
נשים, גברים וטף הפגינו לפני בניין הסוכנות בירושלים,<br />
על שום שהמדינה מספקת כמות למושב כמות זעומה של מים,<br />
שאינה מספיקה אפילו לצרכי שתיה.<br />
משלחת המפגינים תבעה להיפגש עם מנהל מחלקת הקליטה<br />
של הסוכנות רענן וייץ ז"ל ומאחר שהוא באותו זמן נעדר ממשרדו<br />
נתקבלה המשלחת על ידי מזכיר המחלקה מר גורן.<br />
לאחר שדרישותיהם לא נענו ועקב יחסם האדיש של המוסדות, <br />
גירשו המתיישבים מהכפר את שני מדריכי הסוכנות החברתי והחקלאי, סגרו את בית הספר<br />
וגן הילדים ושלחו הביתה את שני המורים והגננות.<br />
מאבקם של המתיישבים נשא פרי ובקיץ תשט"ז-1956 חוברו עוזה ושלווה לרשת המים.<br />
בשנים הראשונות מוסדות המדינה הצעירה ביקשו מהמושבים הוותיקים לאמץ<br />
מושבי עולים חדשים.<br />
מושב כפר הרוא"ה בסיוע "המכשיר" אשר הייתה<br />
חברה לפיתוח חקלאי של<br />
איגוד מושבים של "הפועל המזרחי" אימצו את מושב עוזה<br />
בנושא הדרכה חקלאית.<br />
בראשית השבוע הטרקטורים של כפר הרוא"ה היו יוצאים לעוזה<br />
ולקראת סופו חוזרים לכפר הרוא"ה.<br />
ראוי לציין שמות של חברים מכפר הרוא"ה:<br />
נפתלי פלק, יצחק גרינבאום, עמיאל שרגאי, חיים גלבר, מיצו גלבר, יצחק ארצבורג ז"ל, יבדל"א אהרלה פרנק ועוד.<br />
מחלקת ההתיישבות של הסוכנות הקציבה לכל משפחה<br />
בעוזה עשרה דונמים של אדמת בעל.<br />
בשדות גידלו עגבניות, מלפיפונים, פול, בצל, חימצה, ענבי יין ופלחה.<br />
היה גם צאן ומעט פרות ותרנגולות.<br />
ילדי הישוב למדו יחד במושב.<br />
בשנים הראשונות בית הספר שכן בצריף <br />
ובו למדו כארבעים תלמידים בשתי כיתות.<br />
בשנת תשי"ד-1954, הוקמה העיר קרית גת על אדמות מושב עוזה.<br />
בראשית חודש אלול תשי"ז-1957 נחנך בית הכנסת במעמד הראשון לציון והרב הראשי יצחק ניסים,<br />
רבה של מועצה שפיר הרב בנימין אביעד זצ"ל, שר הדתות חיים משה שפירא ז"ל ויבדל"א <br />
ראש המועצה משה מושקוביץ.<br />
בית הכנסת נבנה מכספי תושבי המושב.<br />
לאחר כעשר שנים מהקמת המושב, הסוכנות הקימה<br />
בתים קטנים בגודל 24 מ"ר למשפחות קטנות. <br />
ובתים קצת יותר גדולים בגודל 40 מ"ר למשפחות גדולות. <br />
הבתים הוקמו מבלוקים.<br />
בשנות השישים בנו רפתות ולולים גדולים<br />
ולכל משפחה חילקו 30 דונם.<br />
לזכרו של הטייס אמנון כרובי ז"ל:<br />
ביום רביעי, ב' באב תש"ך(27,7,1960), בסביבות השעה חמש אחר הצהרים המריא <br />
הטייס אמנון כרובי במטוס פייפר של חברת "כמאוויר" ממנחת פלוג'ה,<br />
כדי לרסס את שדה הכותנה של אחד מחברי מושב עוזה. <br />
תוך כדי ריסוס המטוס התרסק והטייס נהרג.<br />
למקום הגיעו שני חברי מושב אשר דיגלו למטוס: עמוס מימו ועמוס ניסים ז"ל<br />
וניסו לשווא להציל את הטייס אמנון כרובי ז"ל.<br />
יאה וראוי להנציח את זכרו של הטייס במקום בו נהרג.<br />
בית הכנסת והרב של היישוב:<br />
כפי שכתבתי, כאמור, בשנת תשי"ז-1957 נבנה ונחנך בית הכנסת ליישוב בשם: "תפארת הדרום".<br />
עד אז התפללו בצריף עץ.<br />
לפני למעלה מעשר שנים נבנה בית כנסת חדש בשם:<br />
"אל קבלייה", שפירושו: דרומי.<br />
במשך עשרות שנים הרב גויטע פרג'לה זצ"ל היה הרב של עוזה,<br />
עד לפטירתו בשנת תשמ"ג-1983. <br />
הרב זצ"ל החל בתפקידו בזוערה שבלוב ועלה עם הקהילה לארץ ישראל ולהתיישבות בעוזה.<br />
לאחר פטירתו הרב שמעון גואטה, בן המושב, החליפו ובשנתיים האחרונות משמש בתפקיד הרב עמיחי כהן.<br />
במערכות ישראל נפלו מבני מושב עוזה החיילים הבאים:<br />
אליהו צופיה יערית,<br />
אליהו יעקב אברהם,<br />
דמרי יאיר,<br />
גואטה יוסף,<br />
מגידיש חיים,<br />
גואטה רחמים,<br />
ומגידיש ניסים ז"ל.<br />
"תהא נשמתם צרורה<br />
בצרור החיים"<br />
אמן.<br />
<br />
<br />
|LongDescription=עוזה כיום,<br />
מספר התושבים: כ-505 ויש בה גם 85 משקים.<br />
ילדי הישוב לומדים באבן שמואל וקרית גת.<br />
מגדלים גידולי שדה רבים כגון עגבניות, חיטה, ומלפפונים. כמו כן במושב רפתות, דיר צאן, לולים ומשתלה.<br />
בעתיד מתוכננת הקמת שכונה חרדית גדולה של עשרת אלפים דירות.<br />
המלצה לטיול:<br />
בקרוב תפתח בעזרת השם טיילת בין יישובית,<br />
לאורך נחל עוזה.<br />
הטיילת בת שלושה וחצי ק"מ, אשר מוקמת על ידי מועצה אזורית שפיר<br />
ורשות ניקוז נחלי לכיש-שורק, תהווה ציר להולכי רגל ורוכבי אופנים<br />
ותחבר בין הישובים:<br />
שלווה, נועם, אבן שמואל ועוזה,<br />
דרך השטחים הפתוחים לאורך נחל עוזה עד לקריית גת.<br />
|Accessibility=הכל<br />
|PointType=אחר<br />
|Contributors=ישראל זיסק<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=11/21/2020 17:49:11<br />
|WinId=637415777511367764<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>ישראל זיסק