https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&feed=atom&title=P708177 2026-05-16T20:20:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.16.0 https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P708177&diff=391319&oldid=prev 2021-08-16T23:39:03Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 23:39, 16 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<del class="diffchange diffchange-inline">239306901788</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<ins class="diffchange diffchange-inline">239723842494904</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=31.<del class="diffchange diffchange-inline">924996293675</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=31.<ins class="diffchange diffchange-inline">926342051053794</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=<del class="diffchange diffchange-inline">865</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=<ins class="diffchange diffchange-inline">874</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=<del class="diffchange diffchange-inline">Yes</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=<ins class="diffchange diffchange-inline">No</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מדרום מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מדרום מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, יצחק מושקוביץ</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, יצחק מושקוביץ</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=<del class="diffchange diffchange-inline">mobile</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=<ins class="diffchange diffchange-inline">SZ18</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">9</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">21</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">2020 21</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">00</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">17</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">8</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">16</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">2021 23</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">39</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">03</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

מאיר רוטר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P708177&diff=315471&oldid=prev 2020-09-21T21:00:17Z

<p>שם:תל בית אל והכפר ביתין. תיאור:בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מדרום מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין</p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 21:00, 21 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<del class="diffchange diffchange-inline">23930690178781</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<ins class="diffchange diffchange-inline">239306901788</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=31.<del class="diffchange diffchange-inline">924996293674667</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=31.<ins class="diffchange diffchange-inline">924996293675</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=865</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=865</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=<del class="diffchange diffchange-inline">No</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=<ins class="diffchange diffchange-inline">Yes</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין <del class="diffchange diffchange-inline">מצפון </del>מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין <ins class="diffchange diffchange-inline">מדרום </ins>מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר<ins class="diffchange diffchange-inline">, יצחק מושקוביץ</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=<del class="diffchange diffchange-inline">SZ16</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=<ins class="diffchange diffchange-inline">mobile</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">10</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">27</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">2012 </del>21:<del class="diffchange diffchange-inline">10</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">56</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">9</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">21</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">2020 </ins>21:<ins class="diffchange diffchange-inline">00</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">17</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

יצחק מושקוביץ https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P708177&diff=53445&oldid=prev 2012-10-27T21:10:57Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 21:10, 27 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מצפון מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מצפון מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה). &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=SZ16</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=SZ16</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=10/<del class="diffchange diffchange-inline">22</del>/2012 21:<del class="diffchange diffchange-inline">02</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">03</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=10/<ins class="diffchange diffchange-inline">27</ins>/2012 21:<ins class="diffchange diffchange-inline">10</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">56</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td></tr> </table>

מאיר רוטר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P708177&diff=53299&oldid=prev 2012-10-22T21:02:04Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 21:02, 22 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=No</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=No</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=תל בית אל והכפר ביתין</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=<del class="diffchange diffchange-inline">התל זוהה ב1837 בידי רובינסון כעיר </del>בית אל ובשנת 1927 <del class="diffchange diffchange-inline">מצא </del>אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה היו בתל <del class="diffchange diffchange-inline">ב1934</del>, 1954, 1957 ו-1960 וכללו 12 דונם בלבד.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=בית אל <ins class="diffchange diffchange-inline">המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מצפון מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל&nbsp; היה&nbsp; רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן&nbsp; באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, </ins>ובשנת 1927 <ins class="diffchange diffchange-inline">מוצא </ins>אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה <ins class="diffchange diffchange-inline">נוספות </ins>היו בתל <ins class="diffchange diffchange-inline">בשנים -1934</ins>, 1954, 1957 ו-1960 <ins class="diffchange diffchange-inline">אך היקפם היה מצומצם </ins>וכללו 12 דונם בלבד<ins class="diffchange diffchange-inline">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הממצאים בחפירות הם מתקופת&nbsp; הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני.&nbsp; בתקופת הברונזה תיכונה-2&nbsp; בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר&nbsp; (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים &quot;במעבה ההר&quot; כרך ב' התשע&quot;ג)&nbsp; וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב .&nbsp; הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל.&nbsp; והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה)</ins>. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">בחפירות נמצאו חרסים מהברונזה הקדומה ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני. בברונזה תיכונה2 נבנתה חומת העיר, על הבמה נבנה שער העיר הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב מזכירים את העיר ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בזמן פילגש בגבעה. בתקופת הברזל1 המקום הוא כפר יהודי ובתקופת הברזל 2 ירבעם מלך ישראל שם במקום עגל זהב, מקביל למקדש שהוא בונה בעיר דן, עמוס והושע גינו זאת והוא סולק רק בידי יאשיהו. בתקופה האשורית בית אל נכבשת בידי סרגון, משוקמת, שורדת את הכיבוש הבבלי, בשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר. היישוב במקום נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">ביתין הוקמה בשנות ה40 של המאה ה19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=תל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=עמית הורן<ins class="diffchange diffchange-inline">, מאיר רוטר</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=SZ16</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=SZ16</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">9</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">18</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">2011 08</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">17</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">52</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">10</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">22</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">2012 21</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">02</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">03</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634519306724552255</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td></tr> </table>

מאיר רוטר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P708177&diff=37281&oldid=prev 2011-09-18T08:17:52Z

<p>דף חדש: {{Point |Lon=35.23930690178781 |Lat=31.924996293674667 |Height=865 |MeasuredByGPS=No |Name=תל בית אל והכפר ביתין |Description=התל זוהה ב1837 בידי רובינ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{Point<br /> |Lon=35.23930690178781<br /> |Lat=31.924996293674667<br /> |Height=865<br /> |MeasuredByGPS=No<br /> |Name=תל בית אל והכפר ביתין<br /> |Description=התל זוהה ב1837 בידי רובינסון כעיר בית אל ובשנת 1927 מצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה היו בתל ב1934, 1954, 1957 ו-1960 וכללו 12 דונם בלבד.<br /> <br /> בחפירות נמצאו חרסים מהברונזה הקדומה ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני. בברונזה תיכונה2 נבנתה חומת העיר, על הבמה נבנה שער העיר הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב מזכירים את העיר ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה&quot;ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בזמן פילגש בגבעה. בתקופת הברזל1 המקום הוא כפר יהודי ובתקופת הברזל 2 ירבעם מלך ישראל שם במקום עגל זהב, מקביל למקדש שהוא בונה בעיר דן, עמוס והושע גינו זאת והוא סולק רק בידי יאשיהו. בתקופה האשורית בית אל נכבשת בידי סרגון, משוקמת, שורדת את הכיבוש הבבלי, בשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר. היישוב במקום נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה).<br /> <br /> ביתין הוקמה בשנות ה40 של המאה ה19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.<br /> |PointType=תל<br /> |Contributors=עמית הורן<br /> |csrc=SZ16<br /> |LastUpdate=9/18/2011 08:17:52<br /> |WinId=634519306724552255<br /> |LongDescription=<br /> |Accessibility=<br /> |ExtLinks=<br /> |images=<br /> }}</div>

עמית הורן