https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&feed=atom&title=P658253P658253 - היסטוריית גרסאות2026-09-06T13:17:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.16.0https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P658253&diff=203361&oldid=prevIlafer ב־13:49, 31 באוקטובר 20162016-10-31T13:49:56Z<p></p>
<table style="background-color: white; color:black;">
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<tr valign='top'>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 13:49, 31 באוקטובר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>במקום שהייתה המעברה הוקמה בשנת תשי"ד 1954 חוות "יזרעם", שתוצרתה כיום גידול מינים שונים של בצלים ופקעות.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>במקום שהייתה המעברה הוקמה בשנת תשי"ד 1954 חוות "יזרעם", שתוצרתה כיום גידול מינים שונים של בצלים ופקעות.</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>יאה וראוי להציב שלט בכניסה לחווה אשר יספר על מעברת סעד-תקומה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>יאה וראוי להציב שלט בכניסה לחווה אשר יספר על מעברת סעד-תקומה.</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div> </div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|<ins class="diffchange diffchange-inline">images</ins>=<ins class="diffchange diffchange-inline">מועצה כחול.JPG, </ins></div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|<del class="diffchange diffchange-inline">PointType</del>=<del class="diffchange diffchange-inline">היסטוריה</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=ישראל זיסק<ins class="diffchange diffchange-inline">, Ilafer</ins></div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=ישראל זיסק</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div></div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ14</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ14</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=10/<del class="diffchange diffchange-inline">15</del>/2016 <del class="diffchange diffchange-inline">20</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">33</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">43</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=10/<ins class="diffchange diffchange-inline">31</ins>/2016 <ins class="diffchange diffchange-inline">13</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">49</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">56</ins></div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=636121604237795441</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=636121604237795441</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=</del></div></td><td colspan="2"> </td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr>
</table>Ilaferhttps://amudanan.co.il/w/index.php?title=P658253&diff=201002&oldid=prevישראל זיסק: דף חדש: {{Point |Lon=34.573373794555664 |Lat=31.443016758958535 |Height=144 |MeasuredByGPS=No |Name=מעברת סעד-תקומה לשעבר |Description=לאחר הקמת המדינה ועם ב...2016-10-15T20:33:43Z<p>דף חדש: {{Point |Lon=34.573373794555664 |Lat=31.443016758958535 |Height=144 |MeasuredByGPS=No |Name=מעברת סעד-תקומה לשעבר |Description=לאחר הקמת המדינה ועם ב...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{Point<br />
|Lon=34.573373794555664<br />
|Lat=31.443016758958535<br />
|Height=144<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מעברת סעד-תקומה לשעבר<br />
|Description=לאחר הקמת המדינה ועם בוא גלי העלייה ההמונית<br />
מכל התפוצות, הוקמו מעברות ברחבי הארץ.<br />
היו אלה מחנות מגורים זמניים שניבנו בחיפזון לעולים חדשים<br />
עם עלייתם ארצה. עד לסידורם במגורי קבע התגוררו<br />
המוני העולים באוהלים, בדונים, פחונים ובצריפונים.<br />
הטיפול במעברות היה בידי הממשלה והסוכנות היהודית.<br />
<br />
העלייה לארץ:<br />
בחג הפסח תשי"א, 1951, עלו ארצה עשרות משפחות מאזור הכפר: גרזנגל שבכורדיסטן העירקית.<br />
גרנזל בכורדית: "גבעת הפעמון", על שום הפעמון שבצווארו של האייל.<br />
הם טסו מבגדד בירת עירק ונחתו בנמל תעופה לוד.<br />
משם הועברו ל"שער עלייה" שבחיפה וקבוצה שניה ל"מחנה עלייה" שבעתלית.<br />
לשאלת נציגי הסוכנות למקצועם, העולים השיבו על היותם פלאחים עובדי אדמה ובעלי רקע חקלאי.<br />
לאחר כשבועיים בחיפה ובעתלית הם נשלחו להקים מעברה באזור מושב תקומה שבנגב המערבי.<br />
הקמת המעברה:<br />
העולים הובלו על גבי משאיות והגיעו למקום המיועד באישון לילה.<br />
המעברה שתושביה היו עולים מכורדיסטאן הוקמה דרומית למושב תקומה,<br />
מעבר לכביש, על הגבעה שכיום חוות "יזרעם".<br />
שמה הרשמי של המעברה היה:<br />
"מעברת סעד-תקומה", אך כולם קראו לה בקיצור: "מעברת תקומה".<br />
הרעיון היה שבבוא היום יוקם שם מושב חקלאי עבורם.<br />
<br />
במעברה גרו כעשרים משפחות וכחמישים ילדים.<br />
אסתר מקבוץ סעד טיפלה בילדים.<br />
למרות נסיונותי הרבים לא הצלחתי לברר מי זאת אסתר?<br />
מנהיגי המעברה היו הרב יצחק מנחם ויצחק לוי ז"ל.<br />
מספר דוד לוי בנו של יצחק, אשר היה נער בן 16:<br />
"כשהגענו בשנת 51 לאזור תקומה,<br />
הורידו אותנו ממשאיות.<br />
הגענו בלילה, בחושך, למקום שומם.<br />
אחד לא ראה את השני.<br />
לא ידענו איפה אנו נמצאים.<br />
אנשים היו תמימים.<br />
לא ידעו את שפת העברית.<br />
דיברנו עם הידיים.<br />
כולם היו מיואשים.<br />
לא היה להם כסף.<br />
אנשים היו רעבים.<br />
לא היה חלב.<br />
תקופת הצנע בארץ.<br />
החיים היו קשים." <br />
עם הקמת המעברה נשלח זאב רויך (ג'ינג'י) מקבוץ סעד, על ידי אברהמי רוזנמן ז"ל, <br />
מי שהיה ראש המועצה האזורית הראשון של המועצה האזורית עזתה",<br />
לשמש שם כמדריך חברתי.<br />
מספרת ציפורה (צ'פי) אלמנתו:<br />
"ג'ינג'י ניהל את המעברה והוא היה המנהל הכי צעיר בארץ.<br />
הוא דאג לאווירה טובה, שקטה, שלווה, שלום וסדר.<br />
נתן יחס חם ואוהב.<br />
כולם אהבו אותו".<br />
מספר דוד לוי: "פתאום הגיע בחור צעיר, כולו מרץ.<br />
הלך לכל אחד.<br />
היה מעודד אותנו, במיוחד את הזקנים.<br />
כולם קראו לו ג'ינג'י,<br />
מלבד אדם אחד בשם: משה שבתאי אשר קרא לג'ינג'י: שרשרת.<br />
שאלו את משה מדוע שרשרת?<br />
והוא השיב שבכורדית שרשרת פירושו: ג'ינג'י"...<br />
<br />
מבנה המעברה:<br />
עשרים אוהלים ששימשו למגורי המשפחות.<br />
השירותים היו ממוקמים בחוץ.<br />
לא היה חשמל ומים.<br />
במרכז המעברה היה ברז אחד בלבד.<br />
ברז ברזל בקוטר 3/4 צול.<br />
המים סופקו ממושב תקומה השכן.<br />
<br />
מלבד האוהלים היו כמה צריפים פחונים בודדים.<br />
להלן תיאור שימושם:<br />
1. צריף אחד שימש כבית כנסת.<br />
בבית הכנסת היו שני ספרי תורה אשר הובאו מעירק.<br />
באחד מן הימים היה ניסיון לגנוב את אחד מהספרים על ידי ערבי מעזה.<br />
2. צריף לגן ובית ספר.<br />
כל הילדים למדו יחד.<br />
בין השאר הם למדו את שפת העיברית.<br />
3. צריף לצרכניה. שם מכרו מוצרים בסיסים.<br />
לבעל הצרכנייה קראו אהרון ממושב תקומה.<br />
סייע לאהרון גם בחור צעיר מהמעברה בשם אברהם רחמים.<br />
4. צריף נוסף כמחסן נשק.<br />
רכז הבטחון היה דבל'ה נויימן ממושב תקומה.<br />
תעסוקה:<br />
אנשי המעברה עבדו בסלילת כבישים ותעלות מים באזור סעד, בארי ודורות.<br />
העולים נלקחו מידי בוקר במשאית לעבוד בסלילת כבישים<br />
וחזרו לביתם בשעות הערב.<br />
כמו כן הם עבדו בפרדס בסעד.<br />
<br />
פירוק המעברה:<br />
הרעיון הראשוני של המעברה היה הקמת ישוב חקלאי <br />
והוא לא יצא אל הפועל מהסיבה המרחק והבדידות שחשו התושבים.<br />
מעברת סעד-תקומה התפרקה לאחר שמונה חודשים, בעונת החורף תשי"ב, ראשית שנת 52.<br />
לאחר הפירוק העולים התפזרו ברחבי הארץ.<br />
קבוצה של כמה משפחות הגיעו לקריית מלאכי<br />
וכעבור זמן קצר היו ממייסדי מושב רווחה שבמועצה האזורית שפיר.<br />
משפחות אחרות התפזרו לחבל "התענכים" שבצפון,<br />
למושב מנוחה, לירושלים ולמקומות אחרים.<br />
שני ספרי התורה אשר היו בבית הכנסת במעברה נמצאים כיום<br />
בבית הכנסת של הרב יצחק מנחם זצ"ל בירושלים.<br />
במקום שהייתה המעברה הוקמה בשנת תשי"ד 1954 חוות "יזרעם", שתוצרתה כיום גידול מינים שונים של בצלים ופקעות.<br />
יאה וראוי להציב שלט בכניסה לחווה אשר יספר על מעברת סעד-תקומה.<br />
<br />
|PointType=היסטוריה<br />
|Contributors=ישראל זיסק<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=10/15/2016 20:33:43<br />
|WinId=636121604237795441<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>ישראל זיסק