P615923 - היסטוריית גרסאות

צוות08 ב־10:59, 3 בדצמבר 2022

2022-12-03T10:59:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 10:59, 3 בדצמבר 2022
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד		\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד
	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר. יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.		\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר. יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.
-	~~\|images=~~
-	~~\|Accessibility=~~
	\|PointType=תל		\|PointType=תל
-	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר, Ereman	+	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר, Ereman, צוות08
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=11/9/~~2014 08~~:05:44	+	\|LastUpdate=12/3/2022 10:59:18
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
		+	\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
		+	\|images=
	}}		}}

Ereman: שם:דביר המיקראית - חירבת רבוד. תיאור:תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומ

2014-11-09T08:05:44Z

שם:דביר המיקראית - חירבת רבוד. תיאור:תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:05, 9 בנובמבר 2014
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~0141050124818~~	+	\|Lon=35.014105012482
-	\|Lat=31.~~4322161460035~~	+	\|Lat=31.432216146004
	\|Height=663		\|Height=663
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד		\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד
-	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד".	+	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר. יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.
-		+	\|images=
-	בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.	+
-		+
-	למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית.	+
-		+
-	דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור.	+
-		+
-	מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.	+
-		+
-	כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר.	+
-		+
-	יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.	+
-	\|~~LongDescription~~=	+
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=תל		\|PointType=תל
-	~~\|images=~~	+	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר, Ereman
-	~~\|ExtLinks=~~	+
-	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר	+
-	~~\|LastUpdate=02/22/2010 04:42:50~~	+
-	~~\|WinId=633735858913599492~~	+
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
		+	\|LastUpdate=11/9/2014 08:05:44
		+	\|WinId=633735858913599492
		+	\|LongDescription=
		+	\|ExtLinks=
	}}		}}

עמוד ענן: תיקון נ.צ.

2010-12-28T03:28:14Z

תיקון נ.צ.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 03:28, 28 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~0134448635376~~	+	\|Lon=35.0141050124818
-	\|Lat=31.~~4318404337562~~	+	\|Lat=31.4322161460035
-	\|Height=~~648~~	+	\|Height=663
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד		\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד
שורה 26:		שורה 26:
	\|LastUpdate=02/22/2010 04:42:50		\|LastUpdate=02/22/2010 04:42:50
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
-	\|~~Csrc~~=	+	\|csrc=I14
	}}		}}

מאיר רוטר ב־04:42, 22 בפברואר 2010

2010-02-22T04:42:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 04:42, 22 בפברואר 2010
שורה 15:		שורה 15:
	מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.		מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.

-	כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס ~~המיצד הרומי~~. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר.	+	כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר.

-	יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"~~מנדרין~~" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.	+	יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 24:		שורה 24:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר		\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר
-	\|LastUpdate=02/21/2010 11:19:58	+	\|LastUpdate=02/22/2010 04:42:50
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

מאיר רוטר ב־11:19, 21 בפברואר 2010

2010-02-21T11:19:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:19, 21 בפברואר 2010
שורה 14:		שורה 14:

	מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.		מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.
		+
		+	כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס המיצד הרומי. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר.
		+
		+	יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מנדרין" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 19:		שורה 23:
	\|images=		\|images=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן	+	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר
-	\|LastUpdate=09/08/~~2009 02~~:16:21	+	\|LastUpdate=02/21/2010 11:19:58
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

עמית הורן ב־02:16, 8 בספטמבר 2009

2009-09-08T02:16:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 02:16, 8 בספטמבר 2009
שורה 7:		שורה 7:
	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד".		\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד".

-	בפסגה יש מיצד, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.	+	בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.

	למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית.		למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית.
		+
		+	דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור.

	מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.		מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.
שורה 18:		שורה 20:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן		\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן
-	\|LastUpdate=09/08/2009 02:14:34	+	\|LastUpdate=09/08/2009 02:16:21
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

עמית הורן ב־02:14, 8 בספטמבר 2009

2009-09-08T02:14:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 02:14, 8 בספטמבר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד		\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד
-	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע ט"ו טו ובעוד מקומות.	+	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד".

	בפסגה יש מיצד, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.		בפסגה יש מיצד, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.
שורה 18:		שורה 18:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן		\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן
-	\|LastUpdate=09/08/2009 01:13:28	+	\|LastUpdate=09/08/2009 02:14:34
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

עמית הורן ב־01:13, 8 בספטמבר 2009

2009-09-08T01:13:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 01:13, 8 בספטמבר 2009
שורה 4:		שורה 4:
	\|Height=648		\|Height=648
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
-	\|Name=דביר המיקראית	+	\|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד
-	\|Description=~~אתר ארכיאולוגי~~ בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר	+	\|Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע ט"ו טו ובעוד מקומות.
		+
		+	בפסגה יש מיצד, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב.
		+
		+	למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית.
		+
		+	מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
-	\|PointType=~~אתרים~~	+	\|PointType=תל
	\|images=		\|images=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	\|Contributors=פלגיעל	+	\|Contributors=פלגיעל, עמית הורן
-	\|LastUpdate=03/25/2009 03:51:31	+	\|LastUpdate=09/08/2009 01:13:28
	\|WinId=633735858913599492		\|WinId=633735858913599492
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

פלגיעל ב־03:51, 25 במרץ 2009

2009-03-25T03:51:31Z

דף חדש

{{Point
|Lon=35.0134448635376
|Lat=31.4318404337562
|Height=648
|MeasuredByGPS=No
|Name=דביר המיקראית
|Description=אתר ארכיאולוגי בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר
|LongDescription=
|Accessibility=
|PointType=אתרים
|images=
|ExtLinks=
|Contributors=פלגיעל
|LastUpdate=03/25/2009 03:51:31
|WinId=633735858913599492
|Csrc=
}}