https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&feed=atom&title=P179565 2026-06-28T04:59:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.16.0 https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=417235&oldid=prev 2021-11-13T14:09:03Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 14:09, 13 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=הכל</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|PointType=אתר היסטורי</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber, Bk.saar</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|csrc=IZ15</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|LastUpdate=5/27/2015 07:56:05</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|WinId=634414027463214411</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Accessibility=הכל</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|PointType=אתר היסטורי</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber, Bk.saar, צוות08</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|csrc=IZ15</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|LastUpdate=11/13/2021 14:09:03</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|WinId=634414027463214411</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

צוות08 https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=113448&oldid=prev 2015-05-27T07:56:05Z

<p>שם:פארק מגיני מענית - תל נרבתה. תיאור:על הכביש העוקף של קיבוץ מענית. אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס ובי</p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 07:56, 27 במאי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>{{Point</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<del class="diffchange diffchange-inline">03118409565923</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lon=35.<ins class="diffchange diffchange-inline">031184095659</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=32.<del class="diffchange diffchange-inline">45484557635011</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Lat=32.<ins class="diffchange diffchange-inline">45484557635</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=73</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Height=73</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=No</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|MeasuredByGPS=No</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=<ins class="diffchange diffchange-inline">על הכביש העוקף של קיבוץ מענית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. </del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</del></div></td><td colspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber<ins class="diffchange diffchange-inline">, Bk.saar</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">6</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">21</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">2013 15</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">33</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">16</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">5</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">27</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">2015 07</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">56</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">05</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

Bk.saar https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=62523&oldid=prev 2013-06-21T15:33:16Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 15:33, 21 ביוני 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה <ins class="diffchange diffchange-inline">עם 2 סרקופגים מעוטרים </ins>נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=6/21/2013 15:<del class="diffchange diffchange-inline">32</del>:16</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=6/21/2013 15:<ins class="diffchange diffchange-inline">33</ins>:16</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

Marikriber https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=62522&oldid=prev 2013-06-21T15:32:17Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 15:32, 21 ביוני 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון<ins class="diffchange diffchange-inline">. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ&quot;ל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד<ins class="diffchange diffchange-inline">, Marikriber</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">7</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">12/2012 </del>21:<del class="diffchange diffchange-inline">45</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">55</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">6</ins>/21<ins class="diffchange diffchange-inline">/2013 15</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">32</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">16</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

Marikriber https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=49980&oldid=prev 2012-07-12T21:45:56Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 21:45, 12 ביולי 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר<ins class="diffchange diffchange-inline">, דרור חדד</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<del class="diffchange diffchange-inline">11</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">11</del>/<del class="diffchange diffchange-inline">2011 05</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">18</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">11</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=<ins class="diffchange diffchange-inline">7</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">12</ins>/<ins class="diffchange diffchange-inline">2012 21</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">45</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">55</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

דרור חדד https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=39822&oldid=prev 2011-11-11T05:18:11Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 05:18, 11 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון <ins class="diffchange diffchange-inline">(כשני ק&quot;מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), </ins>בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">הארכאולוג </del>אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הארכיאולוג </ins>אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/11/2011 <del class="diffchange diffchange-inline">04</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">57</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">37</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/11/2011 <ins class="diffchange diffchange-inline">05</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">18</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">11</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

שמואל פישר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=39821&oldid=prev 2011-11-11T04:57:39Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 04:57, 11 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg, &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק&quot;מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַ‏‏ידוּ‏ס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק&quot;מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הארכאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על &quot;מחוז נרבתא&quot;, וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג &quot;מצור&quot; אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/<del class="diffchange diffchange-inline">4</del>/2011 <del class="diffchange diffchange-inline">14</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">26</del>:37</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/<ins class="diffchange diffchange-inline">11</ins>/2011 <ins class="diffchange diffchange-inline">04</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">57</ins>:37</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

שמואל פישר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=39693&oldid=prev 2011-11-04T14:26:37Z

<p>ביטול גרסה 39692 של <a href="/w/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8" title="מיוחד:תרומות/שמואל פישר">שמואל פישר</a> (<a href="/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:שמואל פישר (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 14:26, 4 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676<del class="diffchange diffchange-inline">.jpg,041120111685</del>.jpg, &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg, &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<del class="diffchange diffchange-inline">20</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">51</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<ins class="diffchange diffchange-inline">26</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">37</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

שמואל פישר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=39692&oldid=prev 2011-11-04T14:20:52Z

<p>שער העיר היהודית נרבתה. (צילם: שמואל פישר).</p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 14:20, 4 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg, &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676<ins class="diffchange diffchange-inline">.jpg,041120111685</ins>.jpg, &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<del class="diffchange diffchange-inline">17</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">00</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<ins class="diffchange diffchange-inline">20</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">51</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

שמואל פישר https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P179565&diff=39690&oldid=prev 2011-11-04T14:17:01Z

<p>תצוגת עתיקות בתל נרבתה (צילם: שמואל פישר, 04/11/2011).</p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 14:17, 4 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש&quot;ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם &quot;השער הרומאי&quot; אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש&quot;ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg, &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672<ins class="diffchange diffchange-inline">.jpg,041120111676</ins>.jpg, &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Accessibility=הכל</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|PointType=אתר היסטורי</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|Contributors=AviO, שמואל פישר</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|csrc=IZ15</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<del class="diffchange diffchange-inline">11</del>:<del class="diffchange diffchange-inline">13</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>|LastUpdate=11/4/2011 14:<ins class="diffchange diffchange-inline">17</ins>:<ins class="diffchange diffchange-inline">00</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|WinId=634414027463214411</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>|ExtLinks=</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>}}</div></td></tr> </table>

שמואל פישר