https://amudanan.co.il/w/index.php?action=history&feed=atom&title=P132279P132279 - היסטוריית גרסאות2026-05-03T01:22:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.16.0https://amudanan.co.il/w/index.php?title=P132279&diff=787937&oldid=prevהיסטוריה על המפה: שם:שרידי מושב כרמון. תיאור:כרמון היה מושב עובדים מדרום מזרח לצומת "הודיה" ועד ל"גבעה 113 ", צפונית מערבית לקיבוץ נגבה ומזרחית למו2024-05-14T13:45:01Z<p>שם:שרידי מושב כרמון. תיאור:כרמון היה מושב עובדים מדרום מזרח לצומת "הודיה" ועד ל"גבעה 113 ", צפונית מערבית לקיבוץ נגבה ומזרחית למו</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{Point<br />
|Lon=34.660105705261<br />
|Lat=31.683989492445<br />
|Height=53<br />
|MeasuredByGPS=Yes<br />
|Name=שרידי מושב כרמון<br />
|Description=כרמון היה מושב עובדים מדרום מזרח לצומת "הודיה" ועד ל"גבעה 113 ", צפונית מערבית לקיבוץ נגבה ומזרחית למושב הודיה. בקצה גבול המערבי של המועצה האזורית "שפיר", באזור הכפר הערבי ג'וליס לשעבר, אשר תושביו ברחו במלחמת העצמאות בתש"ח. שמו המקורי היה כפר "הכורמים"- ("כל מקום" הוצאת מטכ"ל, אכ"א, 1953) הגוף המיישב- "תנועת המושבים". האוכלוסיה הייתה מורכבת מקבוצת עולים מבוגרים, ברובם הגדול מרומניה. <br />
מושב כרמון החזיק מעמד עשר שנים עד שהתפרק.<br />
במאמרי זה, ברצוני לספר את סיפורו של מושב כרמון.<br />
אך לפני כן הקדמה קצרה.<br />
בראשית שנות החמישים, בשנותיה הראשונות של המדינה. בימי העלייה הגדולה והצנע,<br />
ממשלת ישראל בראשותו של דוד בן גוריון ז"ל הקימה תנועה בשם:<br />
"מן העיר אל הכפר". מטרת התנועה: לעורר, לפעול ולעודד מעבר של תושבים עירוניים אל ההתיישבות החקלאית, כדי לסייע לכלכלה ולביטחון המדינה.<br />
במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר", הסוכנות היהודית הקימה באזור הדרום את הישובים הבאים: אורות, יד נתן, סגולה, רווחה וכרמון.<br />
<br />
לא כל הישובים החדשים אשר הוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה שרדו.<br />
הבדידות, משברים חברתיים וכלכלים גרמו לנטישתם בעיקר בשנים: 1949-1956 הם סבלו ממשברים חברתיים, כלכליים ומן הבדידות. בד בבד עם כרמון<br />
היו ישובים נוספים, אשר הוקמו וכעבור שנים בודדות ננטשו:<br />
"נווה יאיר" (קיבוץ של יוצאי מחתרת לח"י, על שמו של מפקדם אברהם יאיר שטרן ז"ל) באזור הנגב המערבי ליד קבוץ עין השלושה, . (1949-1950) "אבוקה"- קיבוץ בעמק בית שאן. (1941-1952) "אחוזת נפתלי"- מושב חרדי של פועלי אגודת ישראל (פאג"י) ליד קיבוץ לביא שבגליל התחתון (1949-1958) . היות, שלא מדובר בפרק גבורה בתולדות התנועה הציונית לא רבים ששים לדבר עליו. היו ישובים נוספים שפתיל חייהם נותק, וזאת - רק רשימה חלקית שלהם.<br />
<br />
לפני 64 שנה, למחרת יום הכיפורים, בתאריך: י"א בתשרי תשי"ג (30 בספטמבר 1952)<br />
הוקם מושב כרמון, על ידי 50 משפחות של עולים מבוגרים מרומניה, אשר היו ניצולי שואה. הישוב החדש נקרא בתחילה:"כפר הכורמים". שטחו היה 1500 דונם. בתחילה גרו באוהלים ואחר כך בצריפים קטנים. הצריפים היו קרובים לכביש הראשי(כביש קסטינה-אשקלון). עיתון "דבר" דיווח באותם ימים על טקס העלייה על הקרקע:"המתיישבים הגיעו למקום לפני שעות אחדות, זה אך הוקמו אוהלים ונעשו הסידורים הראשונים. <br />
הונח צינור המים הארעי. נמתחה גדר. בשעות אחר הצהריים התחילו נוהרים אל המקום אורחים לטקס העלייה. אותה שעה עמד על תילו הצריף היחיד במקום: הצרכנייה".<br />
ההתחלה נראתה מבטיחה. בעיתונות נכתב:"הישגיהם אינם מועטים. אנשים אשר חשבו אותם לבלתי מסוגלים לעבוד, גילו יכולת בעבודה. הצליחו לעבד 800 דונם של כרמים נטושים, להכין משתלת גפנים למאות אלפי שתילים".<br />
ועוד ציטוט מעיתון נוסף:" הם הוכיחו כי אפילו בגיל לא כל כך צעיר, אפשר עדיין לפנות לעבודת האדמה".<br />
המתיישב המבוגר ביותר היה כבן 70 והצעיר כבן 50. <br />
באמצע שנות החמישים התגוררו בכרמון 115 תושבים. מתוכם 12 ילדים.<br />
הישוב ידע גם רגעים של שמחה. בעיתונות נכתב:"כפר הכורמים המיוחד, זכה גם לשמחה משפחתית.<br />
כורם בן 63 הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו." (מעריב 19/4/53).<br />
בין החברות בישוב הייתה אחותה של מלכה שרייבר: רחל. אשר הייתה נשואה לשרגא פוקס ז"ל.<br />
בכרמון היו 50 צרי<br />
|images=כרמון.jpg<br />
|Accessibility=<br />
|PointType=אתר היסטורי<br />
|Contributors=היסטוריה על המפה<br />
|csrc=mobile<br />
|LastUpdate=5/14/2024 13:45:01<br />
|WinId=638512911017371560<br />
|LongDescription=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>היסטוריה על המפה