תל א-סמק/פורפיראון (לשעבר תל שקמונה)

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 08:59, 5 ביוני 2008 (הצגת מקור) שירין ב.י (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 14:22, 6 בפברואר 2023 (הצגת מקור) Mayzenb (שיחה | תרומות)
(11 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=34.9549016921274	+	|Lon=34.9555732193486
-	|Lat=32.8245940011284	+	|Lat=32.8249774973008
	|Height=4		|Height=4
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
-	|Name=תל שקמונה	+	|Name=תל א-סמק/פורפיראון (לשעבר תל שקמונה)
-	|Description=תל עתיק ובו ביצורים.	+	|Description=תל א-סמק (מערבית - "תל הדגים") נמצא לחופה של חיפה, מדרום למכון לאוקינוגרפיה. ליישוב בתל מהתקופות המקראיות אין כל זיהוי. בטעות זוהה בעבר כתל שקמונה למרות שאת הישוב שקמונה י שלזהות באזור מפרץ חיפה. לאחרונה הצטברו ראיות נוספות לזיהויו הכמעט ודאי של היישוב שהתפתח מחוץ לתל בתקופות הקלאסיות עם פורפיריון/פורפיראון (הדרומית).
		+	התל הינו זעיר, כ-7 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ).
-	תל קטן הנמצא במקום לא כל כך אסטרטגי והממצאים בו מעטים ומוזנחים למרות חשיבותו.	+	עיקר החפירות באתר נערכו בידי יוסף אלגביש מטעם אגף המוזיאונים בעיריית חיפה אך מעט מאוד מחפירות אלו (16 עונות) פורסמו. בשנת 2021 פורסם לראשונה גיליון מיוחד של כתב העת מכמנים ובו אגד מאמרים על האודות הישוב הקדום (https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29).
-		+	אין כל עדויות לאוכלוסיה יהודית שחיה במקום. הנוכחית הנוצרית בתקופה הביזנטית היא רבה וכוללת כנסייה (הכנסייה הדרומית) ולפחות שלושה מנזרים בחלקו המזרחי של הישוב הביזנטי (שדרות ההגנה). שטחו של הישוב הביזנטי נאמד ב-80 דונמים.
-		+	האתר הינו חלק מגן לאומי מוכרז (שקמונה) ומצוי בניהולה של עיריית חיפה. הזנחה של עשרות שנים הביאה לפגיעה קשה בשטיחי הפסיפסים ובמכלולים הבנויים בתל ובעיירה שהתפתחה למרגלותיו.
-		+	בשנת 2010 נערכו באתר בפעם האחרונה חפירות ומאמצי שימור ושיקום במימון קרן הכט ובביצוע הארכיאולוגים מיכאל איזנברג ושי בר.
-	המקום לא נחפר באופן יסודי עדיין.	+	|LongDescription=אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור).
-		+	התל והיישוב למרגלותיו מצויים בפארק שקמונה ולאחרונה (סוף 2021) גודרו שטחי החפירות באתר ואין אליהם כניסה.
-	המקום כנראה נבנה בתקופת הברונזה המאוחרת אולי בידי המצרים שהקימו גם את תל "אבו הוואם" מצפון יותר בעורף ימי לבית שאן.	+	|images=DSCN7545 (Large).JPG,פסיפסשקמונה.JPG,Byz7S.jpg, DJI0685S.jpg,
-		+	|Accessibility=ברגל
-	גויי יהם שלטו פה במאות ה-11-12.	+
-		+
-	בימי הממלכה הישראלית המקום שגשג והיה בו חומת סוגרים.	+
-		+
-	המקום נכבש הן בידי פרעה שישק במאה העשירית לפנה"ס והן בידי הפלישות של הארמים מצפון במאה ההתשיעית לפנה"ס.	+
-		+
-	שוקמה ע"י ממלכת ישראל אך נהרסה שוב בידי אשור ב-732 לפנה"ס.	+
-		+
-	הוקמה ע,י האשורים ושוב חרבה ע"י הבבלים.	+
-		+
-	כנראה שגבול ממלכת ישראל עבר כאן והנקודה הייתה הצפונית ביותר אולי במישור החוף המערבי של הממלכה.	+
-		+
-	בתקופה הפרסית המקופ שגשג מאוד תחת ידיהם של הפניקים והישוב היה פרוז.	+
-		+
-	כנראה שהמקום נכבש גם ע"י אלכסנדר במסעו למצרים כולל המצודה בראש התל.	+
-		+
-	הן בתקופה ההלניסטית והן בתקופה הרומית תחנת הדרכים המבוצרת שהייתה פה שמרה על הדרך החשובה בסמוך ליישוב שהתקיים פה.	+
-		+
-		+
-		+
-	נזכר לראשונה ע"י יוספוס במלחמה של ינאי מול מושל קפריסין.	+
-		+
-	המקום מוזכר במקורות יהודים גם כן.	+
-		+
-	בתקופה הרומית שמה הוא "סיקימינופוליס" והמקום היה עזוב ובתקופה הביזנטית כנראה תחנת דרכים.	+
-		+
-	במאה הרביעית חודשה ההתיישבות במקום כנראה ע"י יהודים והישוב היה אמיד מאוד.	+
-		+
-	בתקופה הביזנטית המקום הגיע לשיא גודלו והתפשט מסביב.	+
-		+
-	במקום נמצאו פסיפסים רבים שחלקם קיימים בשטח וחלקם עבר למוזיאון העירוני.	+
-		+
-	בריכות המים הרבות שבמקום מדופנות אל לא ברור למה שימשו? אולי לגידול חלזון הארגמן.	+
-	|LongDescription=	+
-	|Accessibility=	+
	|PointType=תל		|PointType=תל
-	|images=	+	|ExtLinks=https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29
-	|ExtLinks=	+	|Contributors=Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb
-	|Contributors=asaflotz, שירין ב.י	+	|csrc=I14
-	|LastUpdate=06/05/2008 08:59:21	+	|LastUpdate=2/6/2023 14:22:09
	|WinId=633312448203574391		|WinId=633312448203574391
-	|Csrc=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 14:22, 6 בפברואר 2023

34.9555732193486 32.8249774973008No   4 מ'

תקציר

תל א-סמק (מערבית - "תל הדגים") נמצא לחופה של חיפה, מדרום למכון לאוקינוגרפיה. ליישוב בתל מהתקופות המקראיות אין כל זיהוי. בטעות זוהה בעבר כתל שקמונה למרות שאת הישוב שקמונה י שלזהות באזור מפרץ חיפה. לאחרונה הצטברו ראיות נוספות לזיהויו הכמעט ודאי של היישוב שהתפתח מחוץ לתל בתקופות הקלאסיות עם פורפיריון/פורפיראון (הדרומית). התל הינו זעיר, כ-7 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ).

עיקר החפירות באתר נערכו בידי יוסף אלגביש מטעם אגף המוזיאונים בעיריית חיפה אך מעט מאוד מחפירות אלו (16 עונות) פורסמו. בשנת 2021 פורסם לראשונה גיליון מיוחד של כתב העת מכמנים ובו אגד מאמרים על האודות הישוב הקדום (https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29). אין כל עדויות לאוכלוסיה יהודית שחיה במקום. הנוכחית הנוצרית בתקופה הביזנטית היא רבה וכוללת כנסייה (הכנסייה הדרומית) ולפחות שלושה מנזרים בחלקו המזרחי של הישוב הביזנטי (שדרות ההגנה). שטחו של הישוב הביזנטי נאמד ב-80 דונמים. האתר הינו חלק מגן לאומי מוכרז (שקמונה) ומצוי בניהולה של עיריית חיפה. הזנחה של עשרות שנים הביאה לפגיעה קשה בשטיחי הפסיפסים ובמכלולים הבנויים בתל ובעיירה שהתפתחה למרגלותיו. בשנת 2010 נערכו באתר בפעם האחרונה חפירות ומאמצי שימור ושיקום במימון קרן הכט ובביצוע הארכיאולוגים מיכאל איזנברג ושי בר.

הרחבה

אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור). התל והיישוב למרגלותיו מצויים בפארק שקמונה ולאחרונה (סוף 2021) גודרו שטחי החפירות באתר ואין אליהם כניסה.

סיווג: תל
נגישות: ברגל
מקור:Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb
תאריך עדכון: 2/6/2023 14:22:09

קישורים חיצוניים

https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29

DSCN7545 (Large).JPG, פסיפסשקמונה.JPG, Byz7S.jpg, DJI0685S.jpg
{{{Csrc}}}
633312448203574391