בית קשתות
מתוך עמוד ענן
(שם:בית קשתות. תיאור:בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי, המבנה הוא חלק מכפר ערבי קטן שנבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, ראש ח) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.890153408051 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.604928424278 |
|Height=276 | |Height=276 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית קשתות | |Name=בית קשתות | ||
| - | |Description=בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי | + | |Description=בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי, המבנה הוא חלק מכפר ערבי קטן שנבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, ראש חמולת אל-עזי. באותו מתחם היו מספר בתים, בהם בית לרופא, בית הקשתות והווילה המפוארת של השייח' עבדאללה - שנותרה שם עד היום (נקראת גם הוילה של דרור או הבית של ענת). בתקופת מלחמת העצמאות הגיע ב-1948 הצבא המצרי וגירש את יושבי הכפר יחד עם כל תושבי האזור. |
| - | |images=מועצה כחול.JPG,DSCF1053.JPG, | + | |
| + | במהלך מלחמת העצמאות שימש המבנה יחד עם הוילה ובית הרופא כעמדה מצרית מרכזית בקרב על כיבוש משטרת בית ג'וברין הסמוכה. | ||
| + | |||
| + | הבתים השתמרו יפה עד שנות ה-70 ואז הרסו שישה מתוך שמונת המבנים. | ||
| + | |||
| + | המבנה נותר נטוש וכיום הוא מוזנח ועזוב. המבנה אינו מתוחזק, ומומלץ לא להיכנס אליו. | ||
| + | |||
| + | מספרים שמה שנותר שם היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה ואפילו לעומת מה שנותר מהבית עד שנות ה-70. עדיין קשה שלא להתרשם מבית האבן גדול המידות, על מרצפותיו, מרפסותיו, והנוף הנשקף מהן לכל עבר. | ||
| + | |images=מועצה כחול.JPG,DSCF1053.JPG,10330291 10204070841114060 4663305408926315001 n edited.jpg, | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=Ilafer | + | |Contributors=Ilafer, בן בורי וילוז'ני, חגי יהודה |
|csrc=SZ16 | |csrc=SZ16 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/21/2019 21:55:26 |
|WinId=635272207558703793 | |WinId=635272207558703793 | ||
| - | |LongDescription= | + | |LongDescription=בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי, המבנה הוא חלק מכפר ערבי קטן שנבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, שנקרא גם שייח חלילי, ראש חמולת אל-עזי שהגיעה לפני כ-300 שנה מהר חברון ובסיוע שיטת הבקשיש העותומנית צברה הרבה רכוש, בעיקר אדמות (לדברי מדריך הטיולים רפי גושן, את עושרה צברה המשפחה דווקא בשנות ה-30 של המאה ה-19). כך או אחרת, בראשית המאה ה-20 הם כבר היו מאוד עשירים, 'אפנדים' כמו שקראו לזה אז, והם ישבו בעיקר במסמייה ובבית ג'וברין. |
| - | + | ||
| - | |ExtLinks= | + | ככל הנראה הצליחו בני המשפחה להסתדר ולתמרן בין היהודים והאנגלים והתנועה הלאומית הפלסטינית. בשנות ה-40 יצאה המשפחה מבית ג'וברין ובנתה מעין כפר משלה. באותו מתחם היו מספר בתים, בהם בית לרופא, בית הקשתות והווילה המפוארת של השייח' עבדאללה - שנותרה שם עד היום (נקראת גם הוילה של דרור). חלקת אדמה מול הווילה נמכרה לבריטים שהקימו עליה נקודת משטרה (משטרת בית ג'וברין). במסגרת העסקה התחייבו הבריטים לספק מים וחשמל לבתים החדשים. דרי הוילה נהנו משבעה חדרים עם חשמל, מערכת מים זורמים בצנרת נחושת ואפילו מאמבטיה. לאחר שנים ספורות בלבד, בהן נרקמו בבית עסקאות נדל"ן שונות, הגיע ב-1948 הצבא המצרי וגירש את יושבי הכפר יחד עם כל תושבי האזור. |
| + | |||
| + | במהלך מלחמת העצמאות שימשה הווילה כעמדה מצרית מרכזית בקרב על כיבוש משטרת בית ג'וברין הסמוכה. מפקדת הבריגדה המצרית התיישבה בווילה, משם נוהל המשא ומתן לפינוי 3,000 החיילים המצריים שכותרו בשלהי 48' בכיס פאלוג'ה. בין הקצינים המצריים שישבו כאן היה גם שליש הבריגדה - גמאל עבד א-נאצר שהיה לימים לשליט מצרים. | ||
| + | |||
| + | במהלך המלחמה, העבירו המצרים את השליטה במקום לידי הלגיון הירדני. במהלך מבצע "יואב" באוקטובר 1948, עם כיבוש משטרת בית גוברין הבריטית (כיום בתחום בסיס מג"ב צפונית לווילה), נפלה גם הווילה בידי צה"ל ללא קרב. | ||
| + | |||
| + | שייח עבדאללה אל עזי ובני המשפחה ניהלו מאז ומעולם קשרים טובים עם שכניהם היהודים. אי לכך, הם לא נמלטו מאדמתם במהלך מלחמת העצמאות. יתרה מזו, היהודים דאגו בעצמם לכך שכאשר הגיעו פוקדי המדינה לבחון את הקרקעות לאחר המלחמה, הנכסים בישוב אל-עזי הנמצא כ 14.5 ק"מ צפון מערבית לווילה לא יירשמו כנכסי נפקדים. | ||
| + | |||
| + | המשפחה מחזיקה כיום בכמה מאות דונמים אשר רשומים על שמה כחוק (ובטאבו). מדובר למעשה בכמה אחים אשר חיים על כשלוש גבעות בסמוך לקיבוץ כפר מנחם. | ||
| + | |||
| + | הווילה עצמה, שנכבשה מהלגיון הירדני, שימשה במשך שנים ארוכות את הצבא, בין היתר כמקום המפקדה של קורס המכי"ם של גבעתי, ואז נעזבה. | ||
| + | |||
| + | הבתים השתמרו יפה עד שנות ה-70 ואז הרסו שישה מתוך שמונת המבנים. החדר העגול בוילה היה צבוע בפרסקות מקסימות דמויות שיש. את הפרסקות כבר לא רואים שם מאז שימש המבנה כאתר צילומים לדרמה 'הקרב על ירושלים'. " "הסרטים עשו את החורבן הכי גדול לווילה" מספר מדריך הטיולים משה פרנק בכתבה על המקום באתר Ynet. | ||
| + | |||
| + | המבנה נותר נטוש וכיום הוא מוזנח ועזוב. המבנה אינו מתוחזק, ומומלץ לא להיכנס אליו. לצד המבנה נמצא בור פעמון פתוח ומוקף גדר - זהירות! כיום הוילה היא חלק ממסלול 'שביל ישראל'. במקום ניתן לראות מבנה שמור יפה עם ריצוף ערבי מקורי וגם סימני תמיכה או שחזור. ליד- בורות אגירת מים. סביב המבנה המוני תרמילים ונצרות רימונים, והמבנה עצמו עטור בסימני פגיעת קליעים. בשיפולים הצפון מזרחיים של הגבעה פזורים מבנים יפים. | ||
| + | |||
| + | מספרים שמה שנותר שם היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה ואפילו לעומת מה שנותר מהבית עד שנות ה-70. עדיין קשה שלא להתרשם מהבית על הקשתות האופיניות לבנייה הערבית והנוף הנשקף מהן לכל עבר. | ||
| + | |ExtLinks=http://maagalhaderech.wix.com/maagal-haderech#!--/c1xe | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 21:55, 21 בינואר 2019
276 מ'
תקציר
בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי, המבנה הוא חלק מכפר ערבי קטן שנבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, ראש חמולת אל-עזי. באותו מתחם היו מספר בתים, בהם בית לרופא, בית הקשתות והווילה המפוארת של השייח' עבדאללה - שנותרה שם עד היום (נקראת גם הוילה של דרור או הבית של ענת). בתקופת מלחמת העצמאות הגיע ב-1948 הצבא המצרי וגירש את יושבי הכפר יחד עם כל תושבי האזור.
במהלך מלחמת העצמאות שימש המבנה יחד עם הוילה ובית הרופא כעמדה מצרית מרכזית בקרב על כיבוש משטרת בית ג'וברין הסמוכה.
הבתים השתמרו יפה עד שנות ה-70 ואז הרסו שישה מתוך שמונת המבנים.
המבנה נותר נטוש וכיום הוא מוזנח ועזוב. המבנה אינו מתוחזק, ומומלץ לא להיכנס אליו.
מספרים שמה שנותר שם היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה ואפילו לעומת מה שנותר מהבית עד שנות ה-70. עדיין קשה שלא להתרשם מבית האבן גדול המידות, על מרצפותיו, מרפסותיו, והנוף הנשקף מהן לכל עבר.
הרחבה
בית קשתות הנמצא מחוץ לגן הלאומי, המבנה הוא חלק מכפר ערבי קטן שנבנה בשנות הארבעים למגורים ע"י שייח עבדאללה אל-עזי, שנקרא גם שייח חלילי, ראש חמולת אל-עזי שהגיעה לפני כ-300 שנה מהר חברון ובסיוע שיטת הבקשיש העותומנית צברה הרבה רכוש, בעיקר אדמות (לדברי מדריך הטיולים רפי גושן, את עושרה צברה המשפחה דווקא בשנות ה-30 של המאה ה-19). כך או אחרת, בראשית המאה ה-20 הם כבר היו מאוד עשירים, 'אפנדים' כמו שקראו לזה אז, והם ישבו בעיקר במסמייה ובבית ג'וברין.
ככל הנראה הצליחו בני המשפחה להסתדר ולתמרן בין היהודים והאנגלים והתנועה הלאומית הפלסטינית. בשנות ה-40 יצאה המשפחה מבית ג'וברין ובנתה מעין כפר משלה. באותו מתחם היו מספר בתים, בהם בית לרופא, בית הקשתות והווילה המפוארת של השייח' עבדאללה - שנותרה שם עד היום (נקראת גם הוילה של דרור). חלקת אדמה מול הווילה נמכרה לבריטים שהקימו עליה נקודת משטרה (משטרת בית ג'וברין). במסגרת העסקה התחייבו הבריטים לספק מים וחשמל לבתים החדשים. דרי הוילה נהנו משבעה חדרים עם חשמל, מערכת מים זורמים בצנרת נחושת ואפילו מאמבטיה. לאחר שנים ספורות בלבד, בהן נרקמו בבית עסקאות נדל"ן שונות, הגיע ב-1948 הצבא המצרי וגירש את יושבי הכפר יחד עם כל תושבי האזור.
במהלך מלחמת העצמאות שימשה הווילה כעמדה מצרית מרכזית בקרב על כיבוש משטרת בית ג'וברין הסמוכה. מפקדת הבריגדה המצרית התיישבה בווילה, משם נוהל המשא ומתן לפינוי 3,000 החיילים המצריים שכותרו בשלהי 48' בכיס פאלוג'ה. בין הקצינים המצריים שישבו כאן היה גם שליש הבריגדה - גמאל עבד א-נאצר שהיה לימים לשליט מצרים.
במהלך המלחמה, העבירו המצרים את השליטה במקום לידי הלגיון הירדני. במהלך מבצע "יואב" באוקטובר 1948, עם כיבוש משטרת בית גוברין הבריטית (כיום בתחום בסיס מג"ב צפונית לווילה), נפלה גם הווילה בידי צה"ל ללא קרב.
שייח עבדאללה אל עזי ובני המשפחה ניהלו מאז ומעולם קשרים טובים עם שכניהם היהודים. אי לכך, הם לא נמלטו מאדמתם במהלך מלחמת העצמאות. יתרה מזו, היהודים דאגו בעצמם לכך שכאשר הגיעו פוקדי המדינה לבחון את הקרקעות לאחר המלחמה, הנכסים בישוב אל-עזי הנמצא כ 14.5 ק"מ צפון מערבית לווילה לא יירשמו כנכסי נפקדים.
המשפחה מחזיקה כיום בכמה מאות דונמים אשר רשומים על שמה כחוק (ובטאבו). מדובר למעשה בכמה אחים אשר חיים על כשלוש גבעות בסמוך לקיבוץ כפר מנחם.
הווילה עצמה, שנכבשה מהלגיון הירדני, שימשה במשך שנים ארוכות את הצבא, בין היתר כמקום המפקדה של קורס המכי"ם של גבעתי, ואז נעזבה.
הבתים השתמרו יפה עד שנות ה-70 ואז הרסו שישה מתוך שמונת המבנים. החדר העגול בוילה היה צבוע בפרסקות מקסימות דמויות שיש. את הפרסקות כבר לא רואים שם מאז שימש המבנה כאתר צילומים לדרמה 'הקרב על ירושלים'. " "הסרטים עשו את החורבן הכי גדול לווילה" מספר מדריך הטיולים משה פרנק בכתבה על המקום באתר Ynet.
המבנה נותר נטוש וכיום הוא מוזנח ועזוב. המבנה אינו מתוחזק, ומומלץ לא להיכנס אליו. לצד המבנה נמצא בור פעמון פתוח ומוקף גדר - זהירות! כיום הוילה היא חלק ממסלול 'שביל ישראל'. במקום ניתן לראות מבנה שמור יפה עם ריצוף ערבי מקורי וגם סימני תמיכה או שחזור. ליד- בורות אגירת מים. סביב המבנה המוני תרמילים ונצרות רימונים, והמבנה עצמו עטור בסימני פגיעת קליעים. בשיפולים הצפון מזרחיים של הגבעה פזורים מבנים יפים.
מספרים שמה שנותר שם היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה ואפילו לעומת מה שנותר מהבית עד שנות ה-70. עדיין קשה שלא להתרשם מהבית על הקשתות האופיניות לבנייה הערבית והנוף הנשקף מהן לכל עבר.
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:Ilafer, בן בורי וילוז'ני, חגי יהודה
תאריך עדכון: 1/21/2019 21:55:26
קישורים חיצוניים
http://maagalhaderech.wix.com/maagal-haderech#!--/c1xe
