בריכות שלמה

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
IMG בר של (52).JPG

   794 מ'

תקציר

שלוש בריכות שנבנו במטרה לרכז את מי עינות גוש עציון של ימינו, ולהובילם לירושלים. הבריכה העליונה נבנתה בתקופה החשמונאית, ושתי התחתונות כנראה בידי הורדוס. הבריכות הוקמו בסמוך לעיר עיטם (הנזכרת רבות בתנ"ך, כיום ח'רבת אלח'וח' מעל עין עיטון), וכנראה שנקראו במקור בריכות עיטם (כך לפי יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים). אל הבריכה העליונה הוליכה אמה מנחל הפירים (ואדי ביאר) שמדרום מערב עם שתי מנהרות וממנה יצאה אמה לאורך כביש 60 לכיוון בריכת ממילא בשיפוע של מעלה. שתי הבריכות התחתונות ניזונו ממעיינות באזור אלערוב וכוזיבא, ומהבריכות יצאה אמה מפותלת אל הר הבית בשיפוע של שליש המעלה. אל הבריכה התחתונה הגיעה גם אמה מעין עיטם. ב1541 שופצה האמה התחתונה לירושלים והוכנסו בה צינורות חרס וגם אמת הביאר שופצה. בשנות ה60 של המאה ה16 החלו לשפץ את האמה מערוב, אך השיפוץ הושלם רק בתחילת המאה ה-17, אז גם היו נסיונות שווא לשאוב הנה את עין ארטס. עיקר הבניה הנצפית בבריכה התחתונה הוא מימי הסולטן העותמאני קאית ביי משנות השבעים של המאה ה-16 שייתכן שכל הבריכה נבנתה בימיו שכן יש נוסעים לפני תקופתו שסיפרו רק על 2 בריכות. בצד הצפון מערבי של הבריכות נכנסים מים שמקורם בעינות קלעת אלברק וצלאח - ראו ערך נפרד. אורך הבריכות הוא 116-177מ', רוחב 63-81מ' ועומק 7.6-15מ'. הקיבולת של שלושת הבריכות היא כ200אלף מ"ק. מהבריכה התחתונה יצא גם סעיף לעין ארטס והלאה להרודיון. בבריכה האמצעית יש מים רוב השנה ורועי צאן באים אליה להשקות את צאנם. באמצע הבריכה התחתונה יש מים כל השנה משום שנובע מתחת לה מעיין בשם "עין פָרוּגֵה" שיש ספרים הטוענים שהוא החל לנבוע רק בתקופת המנדט. מי עין פרוג'ה הולכו בנקבה שחצובה מתחת לבריכה אל האמה התחתונה. עקב טעות מצערת המקום נמצא בשטח A (בדיונים הוחלט שבריכות שלמה יכללו בשטח ישראל, אך במפה סימנו בטעות את הכיתוב ולא את הבריכות שמעליו). המקום אהוב על משפחות מבית לחם הבאות בימי שישי לעשות על האש בצד הדרומי של הבריכה. ההגעה לבריכות אפשרית ברכב על הכביש ממערב. הבריכות הוקפו ב2010 בגדר ושופצו עד 2012. כיום אין שמירה במקום.

במאי 1834 איברהים פחה המצרי ציווה על גיוס חובה לצבאו ובכך גרם למרידה בארץ. צבאו הניס את המורדים וב4.6.1834 עצר להתרעננות בבריכות שלמה. המורדים ניצלו את חוסר הסדר של הצבא המצרי ונחיתותו מבחינת גובה והניסו אותו תוך גרימת אבדות רבות לצבא המצרי. לאחר דיכוי המרד, איברהים פחה הרס את הרובע המוסלמי של בית לחם ופירק את תושביו מחרבותיהם.

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:עמית הורן, Goorji, שונטל, שי לסלו, מאיר רוטר, אסף י-ם
תאריך עדכון: 4/8/2023 19:59:43

קישורים חיצוניים

להרחבה ותמונות בקישור הבא

http://rotter.name/nor/tripfriends/10062.shtml





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים