שומרון-סבסטיה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 5: שורה 5:
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=שומרון-סבסטיה
|Name=שומרון-סבסטיה
-
|Description=שרידי שומרון שוכנים כ- 12- ק"מ מצפון לשכם, על אם הדרך לג'נין, ליד הכפר הערבי סבסטיה.
+
|Description=העיר הגדולה הניבטת למרחוק הייתה בירת ממלכת ישראל ברוב ימי הממלכה המפולגת של בית ראשון, והפך לעיר מפוארת מאד בימי הורדוס הגדול.
-
שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במאות 8-9 לפני סה"נ, והיא המשיכה להיות עיר חשובה גם לאחר חורבן הממלכה. באתר נחשפו שרידי חומות ומצודה, ארמונות מלוכה, בתים ומחסנים מימי ממלכת ישראל.
+
סיפור העיר מתחיל בשנת 879 לפנה"ס בימי מלכות עמרי (מלכים א', ט"ז 23-24), לאחר שמלך שש שנים בתרצה, מסופר על עמרי "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". בשנת 873 בנה אחאב במות לבעל בעיר. בשנת 853 מסופר על מלחמה במקום בין ארם לאחאב (שם כ':א) "וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ: (כ) וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס וּפָרָשִׁים", ובעקבות כך בשנת 852 נלחם אחאב בקרבות אפק, קרקר, ורמות גלעד (שם כ"ב:לז) "וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן: (לח) וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר: (לט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל". משערים שאותו בית השן המופיע כאן הוא ארמון השנהבים המפואר, ששנהביו מקבילים לשנהבים פניקיים מחוף לבנון, וממצאיו מתאימים לתקופה. בימי יהורם בנו (מלכים ב' ו':כד) בן הדד עלה שוב על העיר "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן: (כה) וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חִרְייוֹנִים \{דִּבְיוֹנִים\} בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף: (ז':א) וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה’ כֹּה אָמַר ה’ כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן (ו) וַה’ הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ (טז) וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם וַיְהִי סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר ה’", ואכן שרידי מחנות מן התקופה נמצאו בכמה מקומות, כגון בגבעה שממערב לתל (ראו סקרו של ד"ר אדם זרטל). ב-841 לפנה"ס יהוא העלה מס לשלמנאסר ה-3 מלך אשור כפי שמופיע באובליסק מאשור, ובימיו שומרון מגיעה לשיאהּ והממלכה התעצמה, אך ב733-734 תגלת פלאסר ה-3 קורע חלקים מהמדינה (מלכים ב' ט"ו:כט) "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת ... הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" ופקח והושע מנסים למרוד באשור, אך שלמנאסר ה-5 צר על שומרון 3 שנים וב-722 סרגון ה-2 כובש את העיר ומגלה את תושביה: (שם י"ז:ה) "וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים: (ו) בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי: (ז) וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה’ אֱ-לֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ א-להים אֲחֵרִים: (ח) וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה’ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ: (כד) וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם \{וּסְפַרְוַיִם\} וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: ומאז ועד היום יש בשומרון שומרונים, שאינם מבני ישראל המה.
 +
בשנת 332 אלכסנדר מוקדון כובש את המקום, ובשנת 108 יוחנן הורקנוס מחריב את העיר השומרונית והורג מאות אלפי שומרונים. אלכסנדר ינאי מקימ את העיר מחדש ופעמיים, בשנים 63 ו-54 לפנה"ס העיר קמה כפרובינקיה רומית. בשנת 30 לפנה"ס מכריז הורדוס על הקמת "סָבָּסְטֵי", על שם פטרונו – סבסטוס ביוונית הנקרא בלטינית אוגוסטוס (ועל שמו חודש אוגוסט). העיר חרבה בימי המרד הגדול, אך בשנת 200 ספטימיוס סוורוס מקימהּ כקולוניה.
 +
במאה הרביעית הוקמו במקום בישופיות, מנזר וכנסיה, על שם יוחנן המטביל, הנמצאים כיום במרכז הכפר, והכנסיה על שם יוחנן מוקמת בשנית במאה ה-12 לספירה, בתקופה הצלבנית, וכיום היא משולבת במסגד הכפר. על פי המסורת קבור במקום ראשו של יוחנן המטביל.
-
העיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3-2 לספה"נ).
+
בכביש העולה ממערב אל ראש ההר ניתן לראות את השער החשמונאי מימי אלכסנדר ינאי, ולאחריו הכביש ממשיך לאורך שדרת העמודים ההרודיאניים עד רחבת החניה. בצד המזרחי של רחבת החניה יש קיוסק זול מאד, בצד הצפוני חנות של שודד עתיקות, ובצד המזרחי נמצא הפורום של העיר, על עמודיו העומדים ובית המשפט של העיר, עם מקדש רומאי, רחוב רומאי ואמת מים תת קרקעית שלצידה עמודים נפולים. בחלק הדרום מזרחי של ראש התל יש כנסיה ביזנטית מהמאה הרביעית לספירה שממערב אליה בור גדול של חפירות הארמון של אחאב מבית ראשון. מצפון למכלול זה יש מדרגות וכותרות עמודים בקוטר 1.4מ' שהיו חלק ממקדש בראש ההר לקיסר אוגוסטוס – אוגוסטיאום. במורד הצפוני של ראש ההר יש מגדל שמירה הליניסטי חשמונאי ולצידו תיאטרון מרשים בגודלו ויופיו. רחוק בצפון מזרח התל יש אצטדיון רומי שלצידו קברים מבית ראשון.
-
רוב השרידים שנראים כיום באתר שייכים לתקופה זו, כמו שרידים מרשימים מהפורום (הכיכר המסחרית), מהאצטדיון ומהתיאטרון.
+
ניתן להגיע למקום בליווי ותיאום עם צה"ל.
-
 
+
תושבי הכפר מאד נחמדים ושקטים וישמחו להציע לכם עתיקות שדודות במחירים אפסיים לחלוטין.
-
 
+
-
לאחרונה (אביב 2007) נפתח האתר שוב לקהל, בתיאום מראש עם צה"ל.
+
-
 
+
-
הייתי שם החודש (מאי 2007) האתר מוזנח ונמצא בתוך מטע זיתים.
+
תמונה:  
תמונה:  
שורה 26: שורה 24:
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
-
|PointType=אתר היסטורי
+
|PointType=אתר ארכיאולוגי
|images=
|images=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|Contributors=ארד, נעמה, יהושע
+
|Contributors=ארד, נעמה, יהושע, עמית הורן
-
|LastUpdate=09/20/2007 02:17:19
+
|LastUpdate=07/30/2008 06:09:14
|WinId=633192253784117154
|WinId=633192253784117154
|Csrc=
|Csrc=
}}
}}

גרסה מתאריך 06:09, 30 ביולי 2008

   390 מ'

תקציר

העיר הגדולה הניבטת למרחוק הייתה בירת ממלכת ישראל ברוב ימי הממלכה המפולגת של בית ראשון, והפך לעיר מפוארת מאד בימי הורדוס הגדול.

סיפור העיר מתחיל בשנת 879 לפנה"ס בימי מלכות עמרי (מלכים א', ט"ז 23-24), לאחר שמלך שש שנים בתרצה, מסופר על עמרי "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". בשנת 873 בנה אחאב במות לבעל בעיר. בשנת 853 מסופר על מלחמה במקום בין ארם לאחאב (שם כ':א) "וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ: (כ) וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל סוּס וּפָרָשִׁים", ובעקבות כך בשנת 852 נלחם אחאב בקרבות אפק, קרקר, ורמות גלעד (שם כ"ב:לז) "וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן: (לח) וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר: (לט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל". משערים שאותו בית השן המופיע כאן הוא ארמון השנהבים המפואר, ששנהביו מקבילים לשנהבים פניקיים מחוף לבנון, וממצאיו מתאימים לתקופה. בימי יהורם בנו (מלכים ב' ו':כד) בן הדד עלה שוב על העיר "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן: (כה) וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חִרְייוֹנִים \{דִּבְיוֹנִים\} בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף: (ז':א) וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה’ כֹּה אָמַר ה’ כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן (ו) וַה’ הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס קוֹל חַיִל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ (טז) וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם וַיְהִי סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר ה’", ואכן שרידי מחנות מן התקופה נמצאו בכמה מקומות, כגון בגבעה שממערב לתל (ראו סקרו של ד"ר אדם זרטל). ב-841 לפנה"ס יהוא העלה מס לשלמנאסר ה-3 מלך אשור כפי שמופיע באובליסק מאשור, ובימיו שומרון מגיעה לשיאהּ והממלכה התעצמה, אך ב733-734 תגלת פלאסר ה-3 קורע חלקים מהמדינה (מלכים ב' ט"ו:כט) "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת ... הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" ופקח והושע מנסים למרוד באשור, אך שלמנאסר ה-5 צר על שומרון 3 שנים וב-722 סרגון ה-2 כובש את העיר ומגלה את תושביה: (שם י"ז:ה) "וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים: (ו) בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי: (ז) וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה’ אֱ-לֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ א-להים אֲחֵרִים: (ח) וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה’ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ: (כד) וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּמסְפַרְוַיִם \{וּסְפַרְוַיִם\} וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: ומאז ועד היום יש בשומרון שומרונים, שאינם מבני ישראל המה.

בשנת 332 אלכסנדר מוקדון כובש את המקום, ובשנת 108 יוחנן הורקנוס מחריב את העיר השומרונית והורג מאות אלפי שומרונים. אלכסנדר ינאי מקימ את העיר מחדש ופעמיים, בשנים 63 ו-54 לפנה"ס העיר קמה כפרובינקיה רומית. בשנת 30 לפנה"ס מכריז הורדוס על הקמת "סָבָּסְטֵי", על שם פטרונו – סבסטוס ביוונית הנקרא בלטינית אוגוסטוס (ועל שמו חודש אוגוסט). העיר חרבה בימי המרד הגדול, אך בשנת 200 ספטימיוס סוורוס מקימהּ כקולוניה.

במאה הרביעית הוקמו במקום בישופיות, מנזר וכנסיה, על שם יוחנן המטביל, הנמצאים כיום במרכז הכפר, והכנסיה על שם יוחנן מוקמת בשנית במאה ה-12 לספירה, בתקופה הצלבנית, וכיום היא משולבת במסגד הכפר. על פי המסורת קבור במקום ראשו של יוחנן המטביל.

בכביש העולה ממערב אל ראש ההר ניתן לראות את השער החשמונאי מימי אלכסנדר ינאי, ולאחריו הכביש ממשיך לאורך שדרת העמודים ההרודיאניים עד רחבת החניה. בצד המזרחי של רחבת החניה יש קיוסק זול מאד, בצד הצפוני חנות של שודד עתיקות, ובצד המזרחי נמצא הפורום של העיר, על עמודיו העומדים ובית המשפט של העיר, עם מקדש רומאי, רחוב רומאי ואמת מים תת קרקעית שלצידה עמודים נפולים. בחלק הדרום מזרחי של ראש התל יש כנסיה ביזנטית מהמאה הרביעית לספירה שממערב אליה בור גדול של חפירות הארמון של אחאב מבית ראשון. מצפון למכלול זה יש מדרגות וכותרות עמודים בקוטר 1.4מ' שהיו חלק ממקדש בראש ההר לקיסר אוגוסטוס – אוגוסטיאום. במורד הצפוני של ראש ההר יש מגדל שמירה הליניסטי חשמונאי ולצידו תיאטרון מרשים בגודלו ויופיו. רחוק בצפון מזרח התל יש אצטדיון רומי שלצידו קברים מבית ראשון.

ניתן להגיע למקום בליווי ותיאום עם צה"ל.

תושבי הכפר מאד נחמדים ושקטים וישמחו להציע לכם עתיקות שדודות במחירים אפסיים לחלוטין.

תמונה:

http://www.panoramio.com/photo/1830042

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:ארד, נעמה, יהושע, עמית הורן
תאריך עדכון: 07/30/2008 06:09:14

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים