קיבוץ יזרעאל

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 02:49, 16 באוגוסט 2015 מאת בר ירון (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משפחה012.jpg

   98 מ'

תקציר

ברוכים הבאים לקיבוץ יזרעאל

הרחבה

מי אנחנו? קבוצת יזרעאל מונה היום (אפריל 2013) 271 חברים, כ-130 ילדים, בנים בצבא ובמסלולי צעירים, בוגרי נעל"ה, חיילים בודדים, הורי חברים, זמניים ומתנדבים. סה"כ 540 נפש.

כ-30% מאוכלוסיית יזרעאל מוצאם מחוץ לארץ: אוסטרליה, דרום אפריקה, ניו זילנד ועוד -חלקם יוצאי תנועות הנוער החלוציות וחלקם משפחות ובודדים מרחבי הקהילות היהודיות. יחד עם זאת מיוצגות ביזרעאל כמעט כל תפוצות העם היהודי, מכל קצווי תבל. בחצר הקיבוץ ליד העברית, האורח המזדמן יתרשם מבליל השפות שהדומיננטיות שבהן אנגלית ורוסית.

יזרעאל מצטיינת באחוז גבוה של בעלי תארים אקדמאים, אשר חלקם הסבו את עיסוקיהם והתאימו אותם לדרישות ולצרכים של ישוב קיבוצי, המבוסס על חקלאות ותעשייה.

היסטוריה בקיץ 1948, במהלך קרבות מלחמת השחרור, התקבלה החלטה בפיקוד הפלמ"ח להוציא מספר הכשרות להתיישבות ביטחונית בגבולות. 55 חברי הכשרת רמת יוחנן נבחרו לאייש את יזרעאל. בט"ו באב תש"ח, 20 באוגוסט 1948 הם עלו על הקרקע. בראשית הדרך גרו המתיישבים בחושות הנטושות בכפר זרעין, בתנאים פרימיטיביים. תפקידם הראשון היה השמירה מפני פלישה חוזרת של הצבא העיראקי אשר עדיין שהה בקרבה דרומית לנקודה. יחד עם שמירה החלו הצעירים להקים משק וליצור קבוצה.

בחודש יוני 1950 עברו החברים לנקודת הקבע בגבעה הסמוכה, פיתחו משק חקלאי, נולדו הילדים הראשונים והצעירים שקדו על בניית חברה שיתופית. במהלך השנים הצטרפו למייסדים גרעיני תנועות נוער ויחידים מהארץ. תנאי החיים בקיבוץ היו קשים ותובעניים וחברים רבים עזבו את הקיבוץ הצעיר. בשמונה שנים הראשונות עזיבות רבות פקדו את הקיבוץ עד שב-1956 היה ספק לגבי המשך קיומו של הקיבוץ.

ב-1956 חלה התפנית עם הצטרפות בוגרי תנועת הבונים מדרום אפריקה ואוסטרליה. מאז התמיד הקיבוץ בקליטת גרעינים, משפחות ויחידים מהארץ ומחו"ל, והוא מתאפיין באוכלוסייה מגוונת, בה האופי האנגלו-סקסי מורגש עד עצם היום הזה.

ב-6.9.69 קיבלה אסיפת הקיבוץ החלטה מהפכנית שעוררה ביקורת ברחבי תנועת איחוד הקיבוצים - הוחלט לנטוש את הדרך המסורתית של הלינה המשותפת (לינת הילדים בבתי הילדים) ולעבור ללינה המשפחתית. צעד זה דרש בניית שיכון מתאים למשפחות, ובתי ילדים חדשים. ההחלטה פעלה כמנוף לקליטת משפחות מקיבוצים אחרים. בנושא הזה יזרעאל היתה כחלוץ לפני המחנה בתנועות הקיבוציות.

עד מהרה חברי הקיבוץ הבינו שמחקלאות לבדה לא תבוא הישועה הכלכלית, וביולי 1968הוחלט להקים מפעל להרכבת מכשירים אלקטרוניים במבנה חדר האוכל הישן– מהלך שהוביל לתהפוכות רבות ומשברים לא פשוטים. נפילת הבורסה, פרשת ההונאה של דוד בלאס, ובעיות קיומיות במפעל האלקטרוניקה התחברו וחוללו משבר גדול באמצע שנות השמונים. גל עזיבות גדול הותיר את הקיבוץ עם כ-50 חברים פחות,מתוכם מספר חברים מרכזיים. הדרך הארוכה והמפותלת הובילה לצמיחת תעשייה משגשגת שהיא הגורם המרכזי שמאפשרת לקיבוץ היום לגלגל מחזור שנתי של מאות מיליוני ₪, ולהשקיע בהבטחת עתיד היישוב וחבריו. כל העת, ידע הקיבוץ לשמור על מרקם חברתי איתן שבזכותו נסללה הדרך להתאוששות המרשימה.

תפיסת העולם:

קיבוץ יזרעאל משתייך לזרם השיתופי של התנועה הקיבוצית. בסקר דעת קהל שנערך ב-2005מעל ל-80% מחברי הקיבוץ דחו את האפשרות לעבור לשכר דיפרנציאלי והעדיפו את עקרונות השוויון, השותפות והעזרה ההדדית שמאפיינים את הקיבוץ המסורתי.

מאז ומעולם היה יזרעאל קיבוץ ליברלי שגילה עצמאות בכל הנוגע לשינויים באורחות חיים. כאשר חברי הקיבוץ ראו בזה צורך, גילתה האסיפה הכללית גמישות רבה.כמו-כן הקיבוץ לא נסחף אחרי אופנת ההפרטה הגורפת שפקדה את התנועה הקיבוצית בשנות ה-90.

אף-על-פי-כן יזרעאל איננה שוקטת על שמריה ומשתדלת לעדכן ולהתאים את אורחות חייה לצרכים ולתנאים המשתנים – על-פי רצון החברים, בהחלטות שמתקבלות על-פי הליכים דמוקרטים ובשקיפות רבה.

עובדות המשמשות נקודות לציון: 1. בתהליך תאגוד הופרדה הקהילה מהעסק (הענפים היצרניים) על-מנת לייעל את הניהול ולהגן על הביטחון הסוציאלי של החברים. 2. מבקר פנים מוסמך, שאינו חבר קיבוץ עורך ביקורת על הנעשה בענפים ובקהילה ומדווח על ממצאיו לאסיפת הקיבוץ. 3. הענפים היצרנים מנוהלים על-ידי מועצות מנהלים מקצועיות שחלק מחבריהם אינם חברי יזרעאל. 4. כ-20% מחברי הקיבוץ עובדים מחוץ לקיבוץ ומשכורותיהם מגיעות לקופת הקיבוץ. 5. המפעל שלנו, "מייטרוניקס" הונפק בבורסה. 6. הוקמה קרן פנסיה אישית לכל חברי הקיבוץ על-מנת להבטיח את עתיד החברים. 7. הותר לחברי הקיבוץ להחזיק רכב פרטי.

8. חדר האוכל לא הופרט. מוגשות שלוש ארוחות ביום, שבעה ימים בשבוע. המקום הומה אדם בכל ארוחה, במיוחד בערבי שבת וחג.

9. חברי הקיבוץ משתתפים בתורנויות ומשרתים זה את זה. 10. חברי הקיבוץ חוגגים ביחד את חגי ישראל, באירועים קהילתיים מרהיבים. 11. התחומים העיקריים של בריאות, חינוך, תרבות ושיכון אינם מופרטים בכלל. 12. החל מבצע רב-שנתי של קליטת משפחות כדי לעודד צמיחה דמוגראפית. 13. העזרה ההדדית נשארת עמוד התווך של החברה.

אנו מאמינים ששמירה על הקיים, תוך התייעלות והשתפרות הוא הערובה להמשך קיומנו והבטחת עתידנו

סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:רוחלה מטלון, בר ירון
תאריך עדכון: 8/16/2015 02:49:39

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים