אושא הקדומה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(9 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.1436917375767
+
|Lon=35.144364816161
-
|Lat=32.7930342029089
+
|Lat=32.793416358212
-
|Height=108
+
|Height=114
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=אושא הקדומה
|Name=אושא הקדומה
-
|Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני.
+
|Description=עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא ובה נערך כינוס חרום בראשות רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, ושם נערכו "תקנות אושא", שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.  
-
אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא והתכנסו רבנים לכינוס חרום כמו שמעון בן גמליאל ואחרים ויצרו את "תקנות אושא" שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.  
+
אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול  מצמחי המים במקום.
-
אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך.
+
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל.
-
 
+
-
אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול  מצמחי המים במקום.
+
-
 
+
-
המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש רק בשנת 1886 לאחר שמוסלמים מוגרבים מאלג'יר הגיעו והקימו את חורבות המקום באופן חלקי.
+
-
 
+
-
בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות ננטש המקום סופית.
+
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.
כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.
-
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה.
+
בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. במזרח גתות ובחנהם גת גדולה תעשיתית ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.
-
 
+
-
במזרח גתות ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.
+
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.
-
עדכון קיץ 2010: בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורה דודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון להיום אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
+
בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
 +
|images=חרבתאושה.JPG,
 +
|PointType=אתר ארכיאולוגי
 +
|Contributors=שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08
 +
|csrc=I14
 +
|LastUpdate=11/8/2018 10:43:32
 +
|WinId=633475108912061576
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
-
|PointType=אתר ארכיאולוגי
 
-
|images=
 
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|Contributors=שירין ב.י, בין השיטים
 
-
|LastUpdate=08/30/2010 12:18:46
 
-
|WinId=633475108912061576
 
-
|Csrc=
 
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 10:43, 8 בנובמבר 2018

   114 מ'

תקציר

עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני. אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא ובה נערך כינוס חרום בראשות רבן שמעון בן גמליאל ואחרים, ושם נערכו "תקנות אושא", שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.

אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך. אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום.

המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש בשנת 1886 בידי מוסלמים מוגרבים מאלג'יר, טריפולי שבלוב ותוניס שהקימו במקום כפר קטן בשם הָוּושָא. בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות, בעקבות קרבות רמת יוחנן באמצע אפריל 1948, 300 (ולפי גרסה אחרת כ450) תושבי הכפר נטשוהו. לאחר מכן נהרסו מבני הכפר בידי ישראל.

כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.

בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה. במזרח גתות ובחנהם גת גדולה תעשיתית ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.

באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.

בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורים חגית ודודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון לקיץ 2010 אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שירין ב.י, בין השיטים, Goldman.eran, עמית הורן, Marikriber, -נתנאל-, שמולי קיפוד, שלמה משא בטוח, ליאו, צוות08
תאריך עדכון: 11/8/2018 10:43:32

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים