אושא הקדומה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 25: שורה 25:
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.
באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.
-
עדכון קיץ 2010: בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורה דודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם מואצה אזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. התלמידים חשפו קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון להיום אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
+
עדכון קיץ 2010: בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורה דודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון להיום אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
שורה 32: שורה 32:
|ExtLinks=
|ExtLinks=
|Contributors=שירין ב.י, בין השיטים
|Contributors=שירין ב.י, בין השיטים
-
|LastUpdate=08/30/2010 12:16:06
+
|LastUpdate=08/30/2010 12:18:46
|WinId=633475108912061576
|WinId=633475108912061576
|Csrc=
|Csrc=
}}
}}

גרסה מתאריך 12:18, 30 באוגוסט 2010

   108 מ'

תקציר

עיירה יהודית גדולה ומרשימה מימי התלמוד והמשנה והמקום הראשון בגליל שבו ישבה הסנהדרין בהגיעה מיבנה בדרום לאחר המרד וחורבן הבית השני.

אחרי מרד בר כוכבא הועברה שוב הסנהדרין לאושא והתכנסו רבנים לכינוס חרום כמו שמעון בן גמליאל ואחרים ויצרו את "תקנות אושא" שהוחלטו כדי לשרוד את התקופה הקשה של אחרי המרד.

אנשי המקום היו אמידים בחלקם ובמקום לא היו מקורות מים חוץ מנחל ציפורי העמוק בסמוך.

אנשי המקום יצרו מחצלות בעלות מוניטין גדול מצמחי המים במקום.

המקום ננטש עוד בתקופה הרומית והתחדש רק בשנת 1886 לאחר שמוסלמים מוגרבים מאלג'יר הגיעו והקימו את חורבות המקום באופן חלקי.

בקרבות רמת יוחנן במלחמת העצמאות ננטש המקום סופית.

כותרות רבות ומרשימות נלקחו מן המקום עם השנים.

בצפון האתר יש שרידים קלים של מבנה שעל פי ההשערה היה בית הכנסת של העיירה.

במזרח גתות ובריכות מים חצובות ומרתפים עם תשתית של צינורות חרס.

באושא לא נערכה חפירה מסודרת ורצינית ורב הנסתר על הגלוי כרגע.

עדכון קיץ 2010: בשנים האחרונות אומצה הגבעה על ידי תלמידי בית הספר "ניצני זבולון" והמורה דודי. המקום שולט והותקן שביל טיול חביב וקצר בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית זבולון ורשות הטבע והגנים. בנוסף לשילוט, להתקנת השביל ונקודת תצפית, התלמידים חשפו בסיס קיר ממבנה הציבור שבראש הגבעה, ניקו את מכלול הגתות המרשים וחשפו בית בד במערב הגבעה. האתר הוא גן לאומי מוכרז, והגישה אליו מדרך הנוף יערות ציפורי שבתחום יער קרית אתא. נכון להיום אין גישה מכיוון קרית אתא (הגשר הצפוני) עקב עבודות בכביש 70. שאר דרכי הגישה פתוחות.

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שירין ב.י, בין השיטים
תאריך עדכון: 08/30/2010 12:18:46

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים