תל תענך
מתוך עמוד ענן
168 מ'
תקציר
העיר תענך מוזכרת ברשימות שישק, תחותמס השלישי ואל עמראנה מהמאה ה-15 לפנה"ס, בכיבושי יהושע נמנה מלך תענך בין 31 המלכים שהרג יהושע, תענך נכללת בתחום נחלת מנשה (יהושע י"ז יב) תענך מוקצת כעיר ללווים (יהושע כ"א כה). א8לא ששבט מנשה לא מצליח לרשתה ורק לאחר זמן מצליח להכפיף את העיר אליו ולגבות ממנה מס, העיר נכבשת לבסוף במלחמת ברק בן אבינועם ד הנביאה בסיסרא, בימי מלכותו של שלמא הופכת תענך למרכזית במחוז החמישי של שלמה ועל המחוז בענה בן אחילוד (מל"א ד' יב). ע"פ דברי הימים מתיישבים בעיר גם בני אפרים. העיר חרבה או נבזזה במסע שישק וירדה מגדולתה, ומאזדקק התקיים בה ישוב לאורך כמה תקופות קטן.
החפירות הראשונות נערכו בתל בשנים 1902-1904 (משלחת זלין) בחפירות אגב סייע גם ג. שומכר שסיים אז את סקירת מפעל המים של תל יבלעם/בלעמה. לאחר שבתל התגלו לוחות הטין הצטרף לחפירות פ' הרוזני. לאחר מכן נערכו חפירות בתל בשנים 1963, 1966, 1968 על ידי משלחת אמריקאית. החפירות בתל מצאו כי במקום שרידי עיר שתחילתה בברונזה קדומה2, הוקפה חומה בברונזה תיכונה2 (1700לפנה"ס) ונמצא בה בית אצילים מ1600לפנה"ס. העיר נושבה ברצף עד שנחרבה בימי תחותמס ה3 ושוב בימי שישק במאה ה-10לפנה"ס ובסוף בית ראשון היא מדלדלת עד שנעזבת בסוף התקופה הפרסית, אך יש במקום יישוב דל גם בתקופה הרומית ואילך עד סוף ימי הביניים, אך בתקופה הצלבנית (מאות 11-12) היה במקום ארמון מבוצר ששלט על האזור. במקום נתגלו כתובות רבות מהתקופות הכנעניות השונות וכן מקטר, מערכת מים, מזבח קטורת וארמון-מבצר מהמאות ה11-12.
כמו כן נמצאו במקום לוחות טין כתובים בכתב יתדות בשפה האכדית ובהם מכתבים משליטים מקומיים ורשימת שמות של פקידים, מדובר בלוחות קדומים המהווים תגלית נדירה באזור השופכים אור על פרטים חשובים בקשר להתיישבות באזור בתקופה הכנענית.
חשיבותה של העיר בתקופה הכנענית היתה ביושבה על פתחו של דרך המובילה לעמק יזרעאל ולערים חשובות נוספות שהתקיימו בשכנותיה ובהם הערים מגידו, יבלעם, יזרעאל.
התל נישא מעל סביבתו ונשקף ממנו נוף מרהיב, למטייל כיום על התל יכול להבחין ברצועות החפירה של המשלחות השונות בתל ובממצאים שחשפו, בדרום התל את חומת העיר המבוצרת מתקופת הברונזה ואת פתח צינור הביוב (נראה כבור עמוק בקצה חפירה גדולה) במרכז המערבי של התל נראים היטב שרידי מבני ציבור ומבנים נוספים לצד חומה כפולה. וממזרח מעל שרידים אלו בפסגה גבוה שרידי מבנה ריבועי - מצודה ערבית. בחלקו המזרחי של התל אפשר להבחין במפעל המים של העיר הכולל תעלה גדולה מכוסה בלוחות אבן/סלע שבסופה מערה מטויחת כמאגר מים, ולצידה מערה נוספת ששמשה בתחילה גם כן למאגר מים, אך בשלב מאוחר יותר הוסבה למערת מגורים או אחסון בשימוש משני.
הגעה לתל וטיפוס עליו מצד צפון או מצפון מערב או מצפון מזרח מן הכביש הראשי אינה עוברת בכפר תיעניק השוכן למרגלות התל מדרום (ונושא את שימור שם העיר המקראית הקדומה) ועל כן אינה בעייתית. מעט בתים הגיעו וטיפסו במעלה התל בצידו הדרומי, אך עדין לא הגיעו עליו ממש.
הרחבה
התל יושב על קרטון של תצורת "מנוחה" הסנונית. מצפון לתל עובר קו העתק גדול בכיון מזרח -מערב המהווה את גבולו הצפוני של הורסט אום אל פחם שגבולו הצפוני מצפון לתל וגבולו הדרומי מדרום לסילת אל חרתיה בכיון מזרח -מערב.
סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, צוות08, עמית מהשרון
תאריך עדכון: 10/7/2016 09:28:46
קישורים חיצוניים
