בית הכנסת מחזיקי הדת

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

   308 מ'

תקציר

מאת: ישראל זיסק תחילתו של בית הכנסת בעצם בשנת 1966, בתי הכנסת האשכנזים שבסביבה היו מלאים עד אפס מקום, ציבור גדול של יוצאי הונגריה, פולין רומניה וטרנסילבניה התגורר באזור. הרשויות נתנו מענה מועט לצרכים הדתיים. וכך בשנת 1966 פרשה קבוצת מתפללים מבית הכנסת "קדושי אושוויץ" בשל המרחק הרב שעליהם היה ללכת עד לבית הכנסת וכן משום שהיו מעוניינים להתפלל לפי נוסח "אשכנז" ולא "ספרד" כפי שנהוג היה בבית הכנסת "קדושי אושוויץ". מקום המגורים שלהם היה סביב אזור מרכז אורן של היום. מענה מהיר לא ניתן להם, לכן השתמשו בצריף עליו השתלטו ופתחו שם את בית הכנסת. בין אנשי הקבוצה היו מר זילבר, שרגא פייביש קלפנר ז"ל אביו של יאיר קלפנר, מר קינג ונפתלי שטאובר, ניצולי שואה. כעבור זמן מה עברו/פלשו אנשי הקבוצה לצריף בו היה גן ילדים ואשר עבר למקום קבע. המקום שכן לא רחוק מרחוב הסנהדרין. לרוע המזל הגיע למקום פקיד עירייה שרצה להצדיק את תפקידו. הוא ייעד את המקום למועדון והוציא את ציודו של בית הכנסת. שרגא פייביש קלפנר ז"ל כתב מכתב נרגש לנשיא המדינה דאז, זלמן שז"ר בבקשה להתערבות מיידית. הנשיא אכן התערב והצריף של בית הכנסת הוחזר לרשות המתפללים על ציודו המקורי. המניין בצריף גדל בין השאר בזכות גלי העלייה הקטנים שהמשיכו להגיע מרומניה. התרומות הגיעו מכיסם של אנשים קשי יום ברובם הגדול. בשנים 1967-68 נבנתה שכונה ו' הישנה הקרויה גם ד' מזרח. בשכונה ובעיקר באזור בו נבנה בית הכנסת (דרך הנשיאים) התגוררו אנשים בני המעמד הבינוני. בשנת 1968 נבנה מבנה בית הכנסת הקבוע ברחוב רינגלבלום מס' 53. ציוד בית הכנסת הוזמן מכפר מימון. בבית הכנסת יש עד היום 68 מקומות ישיבה לגברים ו-16 מקומות לנשים. כמובן שהמניין של הצריף עבר למשכן הקבע. הוחלט שנוסח התפילה בבית הכנסת יהיה נוסח "אשכנז" בתחילה טרם חובר בית הכנסת לחשמל. שכן ממוצא פרסי בשם קנקר חביב הסכים באדיבותו לחבר כבל חשמל מביתו לבניין בית הכנסת, כמובן שקיבל את שכרו בעין יפה ועד היום הוא מנכבדי המתפללים בבית הכנסת. המשך פעילותו של בית הכנסת הייתה תלויה במצב הדמוגרפי של שכונה ו' הישנה שהייתה מאוכלסת בעולים מרומניה, עולים ותיקים ועולים מצפון אפריקה. עד אמצע שנות השמונים ידע בית הכנסת פריחה, רבים מקרב האוכלוסייה שהתגוררה במקום פקדו את בית הכנסת, אם היום יום, אם בשבתות ואם בימים הנוראים. ואולם לאחר שחלק גדול מן האוכלוסיה עקר ממקומו לשכונות אחרות, ירד מעמדו של בית הכנסת. בין המתפללים שהמשיכו את המסורת בבית הכנסת, משנות השבעים ואילך היו יצחק גרשוני שהתמנה לגבאי ונהג לדבר על פרשת השבוע בעברית בהירה, בכל בוקר של יום שבת. משה מאיר יוסוביץ שחילק את זמנו בין בית כנסת קדושי אושוויץ לבית כנסת מחזיקי הדת . יצחק ורדימון, שהיה ממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ( 1953-1981) ובזכותו הורחבה עזרת הנשים. משפחת קוסובסקי שאביהם עבד במשרד הפנים. אנקדוטה קטנה- צביקה פרוכטר, לימים כוכב הרייטינג צביקה הדר שהתגורר אז ברח' מטודלה, חגג את בר המצווה שלו בבית כנסת זה. בסיום התפילה חיכה לו "אמבוש" קטן של מטר סוכריות. עד היום ניצבת לוחית זיכרון לע"נ אביו, אליאס פרוכטר שנהג להתפלל בבית כנסת זה בעיקר בימים נוראים. בשנת 1997 תרמה קהילה טוקאי שבהונגריה ספר תורה ששרד את השואה לטובת בית הכנסת מחזיקי הדת, שרידי הקהילה התנו מספר תנאים, הספר הוטס לישראל והחגיגה הייתה גדולה. מבית כנסת היכל שלמה הסמוך הובל הספר בחגיגה ובריקודים אל בית הכנסת מחזיקי הדת שם הונח למשמרת בארון. לאחר החגיגה נערכה סעודה חגיגית במתנ"ס פאני קפלן הסמוך. יצחק גרשוני שהיה הגבאי בבית הכנסת עקר לקרני שומרון בסוף שנות התשעים, מאז הוא מנהל שם את מרכז בית פרץ שעוסק בהנצחת השואה. את מקומו תפס יצחק שטאובר, אביו של עורך הדין אריה שטאובר. יצחק מחזיק את בית הכנסת, דואג למניינים ולתפילה בשבתות בתוך שכונה שהחליפה את ייעודה והפכה למעין מעונות סטודנטים ו' הישנה...

הרחבה



סיווג: בית כנסת
נגישות: הכל
מקור:ישראל זיסק
תאריך עדכון: 11/3/2018 18:37:22

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים