מאגר משואות יצחק

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאגר משואות יצחק.jpg

   45 מ'

תקציר

מגדל המים והבארות: בעשור הראשון למשואות יצחק באדמות שפיר השקו את השדות באמצעות מגדל המים. בשנת 1952 הוקם מגדל המים במשק, המגדל הוקם במקום גבוה במשק ליד בית הכנסת. גודלו של מגדל היה 300 קוב. המגדל היה מחולק לשתי קומות: הקומה העליונה - 150 קוב. לשתיה בבתי החברים. הקומה התחתונה - 150 קוב. לרפת, ללול ולהשקיית השדות. שלושת הבארות בשדות: בארות א', ב', ג' מילאו את מגדל המים באמצעות הפעלת משאבות. האחראי על תיפעול המגדל היה קלמן שטרומר, אשר עבד שנים רבות בגידולי השדה. עם חיבור המים במשק לקו "ירקון – נגב" בשנת 1961, חדל מגדל המים למלא את ייעודו הראשוני. במשך שלושים שנה השקו את השדות במים שפירים בלבד. הקמת המאגר: מרעיון לביצוע: עוד בראשית שנות השבעים בתקופת כהונתם של עזריאל בן דב יבדל"א כמרכז משק וחיים נדיבי ז"ל כגזבר, החלו הדיבורים על הצורך של בניית מאגר מים לטובת תוספת מים משמעותית להשקיית הגידולים בשדות. הנושא עלה וירד פעמים רבות במשך השנים. באמצע שנות השבעים ועד סוף אותו עשור הוקמו באזורינו לאורך נחל לכיש, שני מאגרי מים בקיבוצי נגבה ועין צורים. בנגבה פעל למען הקמת המאגר גרשון וילן יבדל"א מי שהיה שם באותה תקופה מרכז משק ובעין צורים על ידי דוד מבצרי ז"ל בשנים 78-79. מי שהוביל במשואות יצחק את המהלך למען הקמת המאגר היה קלמן שטרומר. בתחילה היה מדובר על הקמת מאגר משותף עם כפר ורבורג סמוך לנחל לכיש. אך לאחר שהתברר שאנשי כפר ורבורג אינם יכולים לתרום לשותפות זו שטח קרקע, הוחלט לברר אפשרויות להקים מאגר עצמאי בשטחי משואות. לצורך בחירת אזור מיקום המאגר, הנהלת המשק פנתה למומחה קרקעות במשרד החקלאות בשם מרדכי קרקובסקי וקיבלו ממנו שלוש הצעות: 1. הקמת מאגר צפונית לבית הספר שפיר. 2. במפגש הנחלים לכיש והגוברין. 3. בפינה הצפונית של השטחים. במקום זה ניתן לאגור כל מי השיטפונות מנחל לכיש והגוברין ובנוסף לכך ניקוז המים משטח הישוב ותחנת גרנות. הצעה זו התקבלה.

הטיפול בסחבת בירוקרטית לקבלת האישורים נמשכה שנים רבות. לפני שלושים שנה, באמצע שנות השמונים, שושנה בן דב אשר עבדה בארכיון המשק, ראיינה את קלמן שטרומר. להלן קלמן מספר על הקמת המאגר: "בשנים 1975-76 הייתי מרכז משק. באותה תקופה היו לנו מחשבות להקים מאגר. היו כלכלנים שניסו להניא אותנו מכך. היו שאמרו: "חבל על השטח, חבל על המים זו הוצאה גדולה". שמו רגל לעניין. בסופו של דבר עשינו סקר כלכלי ובקושי הצלחנו להעביר את זה בוועדות. לקח המון זמן להוכיח שזה ישתלם. אני חושב שזה היה חשוב. זה מהווה אחוז רציני מכמות המים שיש לנו. אומנם יש שנים שאין מספיק מים ושהמאגר אינו מתמלא".


כפי שציינתי, מאגר משואות היה המאגר האחרון בשרשרת המאגרים שניבנו באזורינו באותה תקופה. קדמו: מאגר נגבה ומאגר עין צורים שניבנו באמצע שנות השבעים. היו לא מעט התנגדויות להקמת המאגר. אמרו שלאחר שניבנו מאגרים בנגבה ובעין צורים אשר סמוכים לנחל לכיש, אזי מאגר משואות יקבל את השאריות של הזרימות. אך הסתבר שההפך הוא הנכון. לא פעם קורה שמאגר משואות מתמלא ראשון, מהסיבה שאנו מקבלים מים גם מנחלי הגוברין ודגנים. בימי גשם כאשר הנחלים זורמים מילוי המאגר היה מתבצע. בסופו של דבר, לאחר מאמצים רבים, הוחלט על הקמת המאגר.

העבודות בניית המאגר החלו באביב תש"ם, יוני 1980 והסתיימו כעבור חמישה חודשים בסתיו תשמ"א, חודש נובמבר 80. שמואל קרן ז"ל היה באותה תקופה מרכז משק. להלן הדיווח מעלון המשק: "התחלנו בשעה טובה בחפירת מאגר המים, לאחר שעברנו כל שלבי השיפוט וקיבלנו את האישורים הדרושים. מבצע זה שאי"ה צריך להיגמר עד הסתיו, כדי שנוכל להנות ממנו בשנת תשמ"א, יחייב אותנו למאמצים כספיים מרביים וכן למאמץ בכוח אדם". המאגר נבנה באזור הצפוני של קו 2. אזור של תאנים וסברס מסביב. בסמוך למפגש הנחלים לכיש והגוברין. גודל משבצת של 70 דונם. 650 אלף קוב. מלבד קלמן שטרומר היו אנשים נוספים אשר היו קשורים להקמת המאגר: המהנדס: שלמה ברז'יק ז"ל, אשר תכנן גם את מאגרי נגבה ועין צורים. קבלן העפר: יעקב גרינפלד. מהמשק:אלברט מאיר ז"ל וצבי רובינשטיין יבדל"א. אלברט היה איש הטכני בתחום המים והחשמל. צבי עבד באותה תקופה בגד"ש. בניית המאגר הסתיימה לפני הגשם הראשון. רק בגשם השני ובעזרת משאבות הצלחנו לאגור 180 אלף מ"ק. יוסף שלסינגר היה למפעילו הראשון במשך עשור שנים.

שיפוץ והגדלת המאגר: לפני ארבע שנים, בסתיו תשע"ב, בסיוע המשק, גד"ש "דגנים" וקק"ל המאגר עבר שיפוץ והגדלה. כיום ניתן לקלוט 750 אלף קוב מים. מי שהיה הפעם המהנדס היה רן ברז'יק, בנו של שלמה ברז'יק ז"ל. רן ממשיך בדרכו של אביו בבניית מאגרים.


בעבר, בימי גשם כאשר הנחלים זורמים מילוי המאגר היה מתבצע על ידי חיבור טרקטור אשר היה מפעיל את המשאבות ליד בריכת המילוי הסמוך למאגר. בשנים הראשונות, בימי גשם, הדרכים בדרך למאגר היו לא קלים. הדרך הייתה בוצית מאד וללא כורכר. כיום הדרך נוחה ומסודרת. וגם השיטה יותר קלה. אין צורך יותר בטרקטור. המחשב הוא זה שמפעיל את המשאבות.


המאגר מקום מפגש לציפורים

לאוהבי הצפרות, המאגר משמש גם כמקום מפגש לציפורים.

כמה מילים על נדידת הציפורים: הציפורים חולפות בשמי הארץ פעמיים בשנה: בסתיו ובאביב. נדידת סתיו: בתקופה זאת של השנה, החל מהשבוע האחרון של החופש הגדול, סוף חודש אוגוסט ועד סוף חודש אוקטובר, עוברות באזורינו נדידת הסתיו. ציפורים מארצות הצפון ביבשת אירופה נודדות דרך שמי הארץ אל ארצות הדרום ביבשת אפריקה. נדידת האביב: כחצי שנה לאחר מכן, בחודשים מרץ עד מאי, עוברת באזורינו נדידת האביב. באביב הציפורים חוזרות לארצות הצפון, שמהן באו.

ביקשתי מגבי דורון ואריה שאול, שהם חובבי צפרות, לחבר רשימה של שמות הציפורים אשר פוקדים את המאגר.

להלן השמות: ציפורי מים: טבלן גמדי,

     שרשיר,

אגמית, ברכיה. סופית, מגלן, יאורית, שלדג לבן חזה, אנפה אפורה, אנפת לילה.

דורסים: בז דאה שחורת כתף, עקב חורף.

ציפורי שיר: סנונית רפתות שרקרק, כחול חזה, סיקסק.

        ציפורים שהיו בעבר:
       זרין סוף,
      זרין שביר
     אנפירל סוף
     בז עידים
      בז ערב.



הרחבה



סיווג: מאגר מים
נגישות:
מקור:A-tan, Ginig, Yarinm, ישראל זיסק
תאריך עדכון: 10/18/2016 19:05:39

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים