המצדית התורכית של מחלף השבעה
מתוך עמוד ענן
מ (דף חדש: {{Point |Lon=34.81243019061803 |Lat=32.01022213686351 |Height=34 |MeasuredByGPS=Yes |Name=המצדית התורכית של צומת השבעה |Description=לא הרבה מכירי...) |
(שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל) |
||
| (16 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.812430190618 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.010222136863 |
|Height=34 | |Height=34 | ||
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
| - | |Name=המצדית התורכית של | + | |Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה |
| - | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן | + | |Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו מוחזקת היום על ידי פולש ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז. |
| - | המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה) | + | מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה. |
| - | + | |images=מיצדהשבעה.JPG | |
| - | ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות | + | |
| - | + | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=מצודה | |PointType=מצודה | ||
| - | |Contributors= | + | |Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax, ניר 24 |
| - | |LastUpdate= | + | |csrc=mobile |
| + | |LastUpdate=10/19/2021 13:20:42 | ||
|WinId=634856272287537731 | |WinId=634856272287537731 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:20, 19 באוקטובר 2021
34 מ'
תקציר
לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו מוחזקת היום על ידי פולש ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.
הרחבה
סיווג: מצודה
נגישות: הכל
מקור:אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax, ניר 24
תאריך עדכון: 10/19/2021 13:20:42
קישורים חיצוניים
