אתר ראש חורשה מפליאולית-עליון הכי עשיר במרחב

מתוך עמוד ענן

---

גרסה מתאריך 19:11, 6 ביולי 2019

34.57640556656452 30.524560194533972No   975 מ'

תקציר

פטר מרקס חפר אתר זה בשנות השבעים של המאה הקודמת. על פי אתר "הסקר הארכיאולוגי לישראל" האתר ממוקם ברום 930 מטר (עובדה לא מסתדרת עם המפה..) והמידע עליו רב ביותר: אתר G7 ממוקם בראש חורשה, בגובה 930 מ' מעל לפני הים, 2.7 ק"מ מזרחית לרמת הר חריף וממזרח ליובל צר המנקז את הר רומם וזורם צפונה לעבר נחל חורשה. הממצאים מהאתר, שתוארך לתקופה הנאטופית, האלף התשיעי לפנה"ס, התפרשו על פני שטח של 9000 מ"ר. נראה שהתפרסות הממצאים היא תוצאה של ארוזיה והנחת החוקרים היא ששטחו המקורי של האתר היה 7000 מ"ר, ומכאן שהאתר עלה בגודלו ובעושרו על אתרים נאטופיים מוכרים עד לגילויו (Marks and Larson 1977:191-193, 196). מחמת גודלו נערכו באתר חפירות בדיקה בלבד. בשטחי A ו-B נמצאו כמויות גדולות של אפר ופחם, מספר אבנים שרופות ושברים שרופים של עצמות בעלי-חיים. בשטח C נמצא מתקן אליפטי שגודלו 7 x 5.5 מ' לפחות, העשוי מלוחות אבן גדולים מאוד. מאחר ומבנים כאלה אופייניים לתקופות פרוטו-היסטוריות, הניחו החופרים כי לא מדובר במבנה נאטופי. במרחק של 18 מ' מצפון לשטח B נמצא מבנה נוסף, שקוטרו 2.4 מ' וגובה השתמרותו 0.4 מ' (Marks and Larson 1977:193-195). מרבית העצמות, שנתגלו באתר הן עצמות גזלות ועזי בר, אם כי נמצאו אף עצמות בעלי-חיים קטנים יותר, כמו חרדונים, חוגלות, ארנבות וטורפים קטנים, וכן נתגלו קליפות ביצי יענים. באתר נמצאו גם 30 חרוזים, מרביתם עשויים מקונכיות וחמישה מאבן. כן נמצאו קונכיות רבות ממינים, הנפוצים באתרים נאטופיים, ומקורן בים התיכון ובים סוף, למעט קונכייה אחת שמקורה במים מתוקים, כפי הנראה מעמק הירדן. על חלק מהקונכיות ניכרים סימני עיבוד, וייתכן והן שימשו כתכשיטים (Marks and Larson 1977:197-198, 200-201). המכלול הליתי של האתר כולל 20,144 כלי צור, ביניהם להבים, נקרים, מיקרו-נקרים, מגרדים, מחוררים, כלים משוננים, כלי חיתוך וקיצוץ, סהרונים, להבי מגל וגרעינים (Marks and Larson 1977:202-203, 216). הנחת החופרים הייתה כי האתר יושב למשך תקופות ארוכות, בהתיישבות קבע-למחצה. הממצאים מהאתר אינם מצביעים על התיישבות קבע, אולם ההומוגניות הגבוהה של הכלים שיוצרו באתר והקצב האיטי של תהליך הקטנתם של הלהבים והסהרונים מלמד כי התקופות בהן לא הייתה התיישבות באתר היו קצרות יחסית. כן מלמדים הממצאים, כמו הקונכיות הימיות, על קיום קשרים עם קבוצות שהתיישבו מצפון ומדרום לאתר (Marks and Larson 1977:230-231).

באזור הפסגה שולטת חברת לענה ובן-חרצית נגבי וגדלים כאן צמחים רליקטים רבים אשר עיקר תפוצתם בהרים הגבוהים של הלבנון, מזרח תורכיה והרי פרס ועד הרי אפגניסטן.

הרחבה

סיווג: צמחיה ובע"ח
נגישות: ברגל
מקור:אבי שמידע
תאריך עדכון: 7/6/2019 19:11:58

קישורים חיצוניים

{{{Csrc}}}
636980371185311882