אנדרטת חוות מרים

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 19:54, 26 במאי 2019 (הצגת מקור) ישראל זיסק (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{Point |Lon=34.65515851318378 |Lat=31.638406516465036 |Height=89 |MeasuredByGPS=No |Name=אנדרטת חוות מרים |Description=בס"ד, אנדרטת חוות מרים, מאת: ...) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 19:18, 29 במאי 2019 (הצגת מקור) ישראל זיסק (שיחה | תרומות) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=34.65515851318378	+	|Lon=34.66129540740985
-	|Lat=31.638406516465036	+	|Lat=31.627992867728054
-	|Height=89	+	|Height=95
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
	|Name=אנדרטת חוות מרים		|Name=אנדרטת חוות מרים
שורה 75:		שורה 75:
	"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן		"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן
	ויהי זכרו ברוך.		ויהי זכרו ברוך.
-
	|LongDescription=תיאור האבן פרי יצירתו של גרשון היימן:		|LongDescription=תיאור האבן פרי יצירתו של גרשון היימן:
	העצוב הוא משלוש לוחות אבנים גליליות שטוחות העומדות אחת ליד השניה וקו המתאר מסמן את גבולות חוות מרים.		העצוב הוא משלוש לוחות אבנים גליליות שטוחות העומדות אחת ליד השניה וקו המתאר מסמן את גבולות חוות מרים.
שורה 81:		שורה 80:
	וכן תקציר על החווה.		וכן תקציר על החווה.
	באבן הימנית צילום מפת מדידות וחלוקה של שטחי החווה משנת 1958.		באבן הימנית צילום מפת מדידות וחלוקה של שטחי החווה משנת 1958.
-	באבן השמאלית צילומים מהחווה, מתקופת קטיף ידני של הכותנה.	+	באבן השמאלית צילומים מהחווה, מתקופת קטיף ידני של הכותנה.
-		+	|images=אנדרטת חוות מרים.jpg,
-	|images=אנדרטת חוות מרים.jpg,	+
	|Accessibility=הכל		|Accessibility=הכל
	|PointType=אנדרטה		|PointType=אנדרטה
	|Contributors=ישראל זיסק		|Contributors=ישראל זיסק
	|csrc=IZ15		|csrc=IZ15
-	|LastUpdate=5/26/2019 19:54:16	+	|LastUpdate=5/29/2019 19:18:40
	|WinId=636944972564852117		|WinId=636944972564852117
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 19:18, 29 במאי 2019

34.66129540740985

31.627992867728054No   95 מ'

תקציר

בס"ד, אנדרטת חוות מרים, מאת: ישראל זיסק. מתי לאחרונה ביקרתם בחוות מרים? בחוות מרים הוצבה אנדרטה חדשה לזכרו של ליאון אליגולשוילי ז"ל, מי שהקים את החווה והיה מנהלה הראשון. ליאון יהודי ציוני מצרפת, הלך לעולמו לפני כשנה וחצי בגיל 105. את האנדרטה הקים הפסל והאמן גרשון היימן מבאר טוביה. איך מגיעים? נכנסים מהכניסה ליד שטח 4. כחמישים מטרים מהכביש הראשי.

להלן ציוני דרך בחייו של ליאון אליגולשוילי ז"ל אשר היה ציוני גדול ודמות מיוחדת. ליאון ז"ל נולד בשנת תרע"ב- 1912, לאסתר ורפאל אליגולשווילי, בעיר קוטאסי שבגרוזיה, למשפחה מכובדת ורבת נכסים. דודו של ליאון, יוסף אליגולשוילי היה שר בממשלת גרוזיה העצמאית. בשנת 1917 התחוללה המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות. וב-1921, כבשו הסובייטים את גרוזיה והממשלה העצמאית שם נמלטה לפריס שבצרפת. משפחת אליגולשוילי נמלטה גם כן, אך התיישבה למשך 15 שנים באינסטנבול שבטורקיה הקרובה. בשנת 1936, בהיותו בן 24, עבר ליאון לפריס שבצרפת ומשם גייס כספים למען היהודים בארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ליאון פעל למען הצלת יהודים בשואה. על פעילות זאת הוענק לו השנה, חודשים אחדים לפני פטירתו, תעודת הוקרה מאת ארגון "בני ברית העולמית" וכך נכתב בתעודה: "זאת לתעודה כי אות המציל היהודי הוענק להוקרת המסירות, התעוזה והגבורה שגילה ללוי אליגולשווילי בהצלת יהודים אחרים במהלך השואה". הקמת חוות מרים: "אני זוכר את החווה דרך העצמים שהיו בה: חרגולי נפט, בריכה, בארות ודרך נוף". (מאת העיתונאי: אדם ברוך ז"ל). שנים אחדות לאחר הקמת המדינה, בשנת תשי"ד- 1954, נפגש ליאון אליגולשוילי עם יוסף וייץ ז"ל מראשי הסוכנות היהודית והוא רכש משבצת שלמה של יישוב, שטח של למעלה מחמשת אלפים דונם באזור שבין אשקלון למושב כוכב מיכאל והקים בה את חווה חקלאית בשם: "חוות מרים", על שם אשתו מרים. באזור זה, במלחמת העצמאות נערכו קרבות קשים לפריצת הדרך אל הנגב. בקרבת החווה ממוקמת אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת "גבעתי" שנפלו בקרבות (חלוקת – גדוד 54). על האנדרטה חקוק: "ההלך, ברדתך לנגב זכור אותנו". ליאון אליגושווילי (או בכינויו: "הצרפתי") מינה את נתן ילין-מור, מי שהיה מראשי ארגון הלח"י, למנהלה של החווה ואת שמואל (מולה) הרמתי ז"ל למנהל הגידולים בה. בהנהלתם של ליאון אליגולשווילי, נתן ילין-מור ומולה הרמתי ז"ל ובעזרת הפועלים היא הפכה לחווה החקלאית הפרטית הגדולה והמתקדמת בזמנה. בימי שיגרה עבדו בה כמאתיים פועלים ובימי קטיף הגיעו מספר הפועלים שעבדו עד לכאלף אנשים. בעשור הראשון של החווה גידלו בעיקר את הגידולים הבאים: חיטה, סלק סוכר, כותנה, שעורה, תירס, עגבניות, אפונה ועוד. בשטחי החווה היו גם מטעים של: אגסים, תפוחים, מישמש ואפרסקים. בתקופת קטיף הכותנה (קטיף ידני) הגיעו לעבוד גם מחנות נוער ועבודה מכל רחבי הארץ, ובלילות לנו בחווה. כפי שציינתי החווה הייתה חווה חקלאית מתקדמת בזמנה. בחווה ביקרו בין השאר שר החקלאות באותה תקופה משה דיין ז"ל, שר החקלאות של קליפורניה בארצות הברית, משלחות ממדינות אפריקה ועוד, כדי להתרשם מהישגיה. נתן ילין-מור ז"ל סיפר על מולה הרמתי ז"ל כמגדל הגידולים של החווה: "עבודת האדמה הייתה למולה גם מדע וגם אהבה. הוא תר אחרי כל חידוש בשיטות העבודה, בטיב הגידולים ובמיכון. הוא חיפש זנים חדשים לגוון בהם את קשת הגידולים. הוא עיין בספרות המקצועית וניסה שיטות השקייה חדשניות. גם פעל במרץ לייבוא מכונות חקלאיות שכמותן טרם נראו בארץ" (מתוך הספר "מולה הרמתי" בהוצאות המשפחה,1975). סגן אלוף מולה הרמתי ז"ל נפל במלחמת יום הכיפורים בגזרת סיני. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) החווה התדרדרה, נסוגה והתפרקה. הסיבות שהביא לפירוק החווה: סכסוך אישי שפרץ בין ליאון אליגושווילי לבין נתן ילין-מור ומולה הרמתי שבעקבותיו נאלצו האחרונים לעזוב את החווה. החווה התפרקה, ליאון אליגושווילי החליט למכור את החווה לבעלים אחרים. חיים נדיבי ז"ל אשר באותה תקופה היה בהנהלת "הפועל המזרחי" ויו"ר אגף הקניות בארגון, פעל נמרצות לרכישת החווה. באביב תשכ"ח- 1968 נרכשה החווה ע"י שלושה ארגונים: "הפועל המזרחי", מושבי הדרום וארגון מושבי הנגב. הוקמה אגודת "שדות לכיש" שאיגדה את שלושת הארגונים ששלטו בחווה. האדמות בשליטת "הפועל המזרחי" הועברו לידי משואות יצחק, והאדמות שבשליטת ארגון מושבי הנגב הועברו לידי מושב כוכב מיכאל. למנהל החווה התמנה שמואל ליבנה ז"ל. מאז רכישת החווה ועד יימנו עברו כמעט חמישים שנים. כיום אנו גד"ש "דגנים"(גדולי שדה משואות יצחק ונגבה) מגדלים לצד גידולי שדה גם אלף דונם של מטעי שקדים וזיתים. בניגוד לעבר שעבדו מאות פועלים, כיום העבודה מתבצעת בידי כוח אדם מצומצם מאוד. לאחר פירוק החווה: ליאון היה מקורב וידידם של רבים מצמרת השלטון בארץ מאז דוד בן גוריון ועד ימיינו. רבים מצמרת המדינה אשר הגיעו לביקור בצרפת היו נפגשים איתו. בשנים האחרונות ליאון אליגולשוילי הקים יחד עם האלוף דוד עיברי את ארגון קרן לב"י בצרפת, לרווחת חיילי צה"ל. מידי בוקר, הדבר הראשון אשר עשה, היה מתעניין בנעשה בארץ. ליאון היה נשוי במשך שבעים וחמש שנה למרים תבדל"א, כיום בת 98, עד מאה ועשרים שנה. למרים, ילידת פולין, ולליאון נולדו שלושה ילדים: נטלי ז"ל, ויבדל"א: סילבי ואלן ולהם נכדים. ליאון זכה לאריכות ימים, הלך לעולמו לפני כשנה וחצי והובא למנוחת עולמים בבית העלמין היהודי בפריס שבצרפת. "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן ויהי זכרו ברוך.

הרחבה

תיאור האבן פרי יצירתו של גרשון היימן: העצוב הוא משלוש לוחות אבנים גליליות שטוחות העומדות אחת ליד השניה וקו המתאר מסמן את גבולות חוות מרים. באבן המרכזית כתוב בעברית ואנגלית על חוות מרים, צילום של מרים וליאון אליגולשוילי וכן תקציר על החווה. באבן הימנית צילום מפת מדידות וחלוקה של שטחי החווה משנת 1958. באבן השמאלית צילומים מהחווה, מתקופת קטיף ידני של הכותנה.

סיווג: אנדרטה
נגישות: הכל
מקור:ישראל זיסק
תאריך עדכון: 5/29/2019 19:18:40

קישורים חיצוניים

אנדרטת חוות מרים.jpg
{{{Csrc}}}
636944972564852117