ווסט

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (שוחזר מעריכות של אליחי ט. (שיחה) לעריכה האחרונה של עמוד ענן)
(שם:ווסט. תיאור:כפר סורי ובו שרידי ארמון הקיץ של האמיר מחמוד פעור מהשבט אל פאדל, שיח' בדואי שמשפחתו הגיע מערב הסעודית במאה ה-18 והוא בנה את הא)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
|Lon=35.732382179187
|Lon=35.732382179187
-
|Lat=33.1389901319011
+
|Lat=33.138990131901
|Height=814
|Height=814
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=ווסט
|Name=ווסט
-
|Description=כפר סורי ובו שרידי ארמון הקיץ של האמיר מחמוד פעור מהשבט אל פאדל, שיח' בדואי שמשפחתו הגיע מערב הסעודית במאה ה-18 והוא בנה את הארמון בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 (הוא מלך בשנים 1880-1926). הכניסה לארמון מצפון, מחדר שרוצף בחלוקי נחל, במרכז הארמון ניתן לראות שרידי מזרקה ובאגף הדרומי נותרו שרידי יפים של חדרי המגורים. מדרום לארמון נמצא המעיין.
+
|Description=כפר סורי ובו שרידי ארמון הקיץ של האמיר מחמוד פעור מהשבט אל פאדל, שיח' בדואי שמשפחתו הגיע מערב הסעודית במאה ה-18 והוא בנה את הארמון בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 (הוא מלך בשנים 1880-1926). הכניסה לארמון ממזרח, מחדר שרוצף בחלוקי נחל, במרכז הארמון ניתן לראות שרידי מזרקה ובאגף הדרומי נותרו שרידי יפים של חדרי המגורים.
 +
 
 +
מצפון מזרח בריכת השחיה.
 +
 
 +
מצפון לארמון נמצא המעיין.
 +
 
 +
מערב בורות מים ברמת התמוטטות כזו או אחרת.
אמירי משפחת פעור היו ידידים טובים של ההתיישבות היהודית ואף מכרו קרקעות לקק"ל.
אמירי משפחת פעור היו ידידים טובים של ההתיישבות היהודית ואף מכרו קרקעות לקק"ל.
-
|LongDescription=
+
|images=2017.02.27-175052.800.android.jpg,2017.02.27-175159.844.android.jpg,2017.02.27-175412.463.android.jpg
|Accessibility=
|Accessibility=
|PointType=חורבה
|PointType=חורבה
-
|images=
+
|Contributors=עמית הורן, אליחי ט.
-
|ExtLinks=
+
-
|Contributors=עמית הורן
+
-
|LastUpdate=09/09/2009 01:34:06
+
-
|WinId=633880928461500138
+
|csrc=I14
|csrc=I14
 +
|LastUpdate=2/28/2017 10:10:11
 +
|WinId=633880928461500138
 +
|LongDescription=
 +
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה מתאריך 10:10, 28 בפברואר 2017

   814 מ'

תקציר

כפר סורי ובו שרידי ארמון הקיץ של האמיר מחמוד פעור מהשבט אל פאדל, שיח' בדואי שמשפחתו הגיע מערב הסעודית במאה ה-18 והוא בנה את הארמון בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20 (הוא מלך בשנים 1880-1926). הכניסה לארמון ממזרח, מחדר שרוצף בחלוקי נחל, במרכז הארמון ניתן לראות שרידי מזרקה ובאגף הדרומי נותרו שרידי יפים של חדרי המגורים.

מצפון מזרח בריכת השחיה.

מצפון לארמון נמצא המעיין.

מערב בורות מים ברמת התמוטטות כזו או אחרת.

אמירי משפחת פעור היו ידידים טובים של ההתיישבות היהודית ואף מכרו קרקעות לקק"ל.

הרחבה



סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:עמית הורן, אליחי ט.
תאריך עדכון: 2/28/2017 10:10:11

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים