חוות מרים
מתוך עמוד ענן
ישראל זיסק (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.64235758033319 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.629661869351164 |
| - | |Height= | + | |Height=86 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חוות מרים | |Name=חוות מרים | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
באזור זה, במלחמת העצמאות נערכו באזור החווה הקרבות קשים לפריצת הדרך אל הנגב. בקרבת החווה ממוקמת אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת "גבעתי" שנפלו בקרבות (חלוקת – גדוד 54). על האנדרטה חקוק: "ההלך, ברדתך לנגב זכור אותנו" | באזור זה, במלחמת העצמאות נערכו באזור החווה הקרבות קשים לפריצת הדרך אל הנגב. בקרבת החווה ממוקמת אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת "גבעתי" שנפלו בקרבות (חלוקת – גדוד 54). על האנדרטה חקוק: "ההלך, ברדתך לנגב זכור אותנו" | ||
| - | |images=חוות מרים.jpg,תמונה642.jpg, | + | |images=חוות מרים.jpg,תמונה642.jpg, |
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=ישראל זיסק | + | |Contributors=ישראל זיסק, צוות08 |
| - | |csrc= | + | |csrc=SZ16 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/7/2023 18:09:16 |
|WinId=636113565398164447 | |WinId=636113565398164447 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:09, 7 במאי 2023
86 מ'
תקציר
"אני זוכר את החווה דרך העצמים שהיו בה: חרגולי נפט, בריכה, בארות ודרך נוף". (מאת העיתונאי: אדם ברוך ז"ל) בשנת 1954 רכש בעל הון מצרפת, יהודי בשם: ליאון אליגושבילי משבצת שלמה של יישוב, שטח של למעלה מ- 5000 דונם באזור שבין אשקלון למושב כוכב מיכאל. ליאון אליגושבילי (או בכינויו: "הצרפתי") מינה את נתן ילין-מור(מי שהיה מפקד הלח"י) למייסד החווה ולמנהלה הראשון. שמואל (מולה) הרמתי ז"ל מונה למנהל הגידולים של החווה. בהנהלתם של נתן ילין-מור ומולה הרמתי ז"ל ובעזרת הפועלים היא הפכה לחווה החקלאית הפרטית הגדולה והמתקדמת בזמנה. בימי שיגרה עבדו בחווה כ-200 פועלים. ובימי קטיף הגיע מספר הפועלים שעבדו עד לכאלף אנשים. בעשור הראשון של החווה גידלו בעיקר את הגידולים הבאים: חיטה, סלק סוכר, כותנה, שעורה, תירס ועוד. בשטחי החווה היו גם מטעים של: אגסים, תפוחים, מישמש ואפרסקים. בתקופת קטיף הכותנה (קטיף ידני) הגיעו לעבוד גם מחנות נוער ועבודה מכל רחבי הארץ, ובלילות לנו בחווה. כפי שציינתי החווה הייתה חווה חקלאית מתקדמת בזמנה. בשנת 1957 ביקרו בחווה שר החקלאות באותה תקופה משה דיין ז"ל ושר החקלאות של קליפורניה בארצות הברית כדי להתרשם מהישגי החווה. נתן ילין-מור ז"ל סיפר על מולה הרמתי ז"ל כמגדל הגידולים של החווה: "עבודת האדמה הייתה למולה גם מדע וגם אהבה. הוא תר אחרי כל חידוש בשיטות העבודה, בטיב הגידולים ובמיכון. הוא חיפש זנים חדשים לגוון בהם את קשת הגידולים. הוא עיין בספרות המקצועית וניסה שיטות השקייה חדשניות. גם פעל במרץ לייבוא מכונות חקלאיות שכמותן טרם נראו בארץ" (מתוך הספר "מולה הרמתי" בהוצאות המשפחה,1975). סגן אלוף מולה הרמתי ז"ל נפל במלחמת יום הכיפורים בגזרת סיני. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) החווה התדרדרה, נסוגה והתפרקה. הסיבות שהביא לפירוק החווה: סכסוך אישי שפרץ בין ליאון אליגושבילי לבין נתן ילין-מור ומולה הרמתי שבעקבותיו נאלצו האחרונים לעזוב את החווה. החווה התפרקה, ליאון אליגושבילי החליט למכור את החווה לבעלים אחרים. חיים נדיבי ז"ל אשר באותה תקופה הייתה בהנהלת "הפועל המזרחי" ויו"ר אגף הקניות בארגון, פעל נמרצות לרכישת החווה. באביב 1968 נרכשה החווה ע"י שלושה ארגונים: "הפועל המזרחי", מושבי הדרום וארגון מושבי הנגב. הוקמה אגודת "שדות לכיש" שאיגדה את שלושת הארגונים ששלטו בחווה. האדמות בשליטת "הפועל המזרחי" הועברו לידי משואות יצחק, והאדמות שבשליטת ארגון מושבי הנגב הועברו לידי מושב כוכב מיכאל. למנהל החווה התמנה שמואל ליבנה ז"ל. מאז רכישת החווה ועד היום עברו 46 שנים. כיום גד"ש דגנים(גדולי שדה משואות יצחק ונגבה) מגדלים לצד גידולי שדה גם אלף דונם של מטעי שקדים וזיתים. בניגוד לעבר שעבדו מאות פועלים, כיום העבודה מתבצעת בידי כח אדם מצומצם מאוד.
אזור "חוות מרים" במלחמת העצמאות
באזור זה, במלחמת העצמאות נערכו באזור החווה הקרבות קשים לפריצת הדרך אל הנגב. בקרבת החווה ממוקמת אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת "גבעתי" שנפלו בקרבות (חלוקת – גדוד 54). על האנדרטה חקוק: "ההלך, ברדתך לנגב זכור אותנו"
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:ישראל זיסק, צוות08
תאריך עדכון: 5/7/2023 18:09:16
קישורים חיצוניים
