תל בטש- היא תמנה המקראית(כולל סיפור יהודה ותמר)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(17 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=34.9096344413854
+
|Lon=34.91199612069554
-
|Lat=31.7845251770834
+
|Lat=31.785378703547625
-
|Height=121
+
|Height=122
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
-
|Name=תל בטש
+
|Name=תל בטש- היא תמנה המקראית(כולל סיפור יהודה ותמר)
-
|Description=תמנה מופיעה בשני סיפורים הקשורים בירידה של בחור אגדי לבחורה: ראשית סיפור יהודה בן יעקב היורד תמנתה לגוז את צאנו עם חותנו, ופוגש בדרך את כלתו תמר ובא עליה ומוליד ממנה את זרח ופרץ.
+
|Description=בראש התל שחזור ושיקום ממצאים ארכאולוגיים: שקתות, אגנים, קירות ופתחי מבנים. מצפה מתחת לסככה. נחפר ע"י פרופ.עמי מזר(בן אחיו של בנימין מזר ז"ל).
-
 
+
הזיהוי ע"פ מיקומה בין בית שמש לעקרון(תל מקנה ליד רבדים), ואכן זהו התל היחידי בין בית שמש לחר' מקנה המזוהה עם עקרון. בתל ישבו כ 500 תושבים. נזכרת בסיפורי שמשון וסיפור יהודה ותמר. צורת התל הריבועית נובעת ממתאר הסוללה והחומות שנבנו בברונזה התיכונה.
-
הסיפור השני הוא שמשון היורד עם הוריו תמנתה בכדי למצוא לו אישה ובכרמי תמנה מחסל את האריה שדבורים הבונות כוורת בפיה של הגופה הביאו לשמשון את האימרה המפורסמת "מעז יצא מתוק".
+
התל סודר לביקורים עם הרבה שלטי הסבר: השער המבוצר וחוצות השער (נהרס ע"סנחריב שופץ ושוב נהרס ע"י נבוכצאר ב 604 עת כבש את ערי השפלה הפלישתיות) נמצא בצפון התל ופונה אל נהל שורק. העולים בו עלו בכבש מתון ממערב ופנו דרומה אל תוך בית השער (6 אומנות). בפינת התל הצפון מערבית קטע חומה ולצידה רחוב הגובל במחסנים, בית מגורים דו קומתי, בית בד דו-בדי (אחד  מ 2 שנמצאו כאן). במקום נמצאו חותמות "למלך"(מאה-8 -7 לפנה"ס), צלמיות פיריון, תבנית לצלמיות פיריון, חותם גליל ועוד.
-
 
+
|LongDescription=בחורף 2024 (2.3.24) התל מכוסה בצמחית "ענק של חרדל לבן הפורח בצהוב וכמעט לא ניתן לראות את החורבות והשילוט המושקע שנעשה בשנת 2017. גם צילון התצפית נעלם והשלטים מונחים על הארץ.
-
תמנה הזו מזוהה בתל בטש, שאליו מובילה דרך עפר טובה לכל רכב לאורך פסי הרכבת.
+
הגעה למקום, בכל רכב, דרך המנחת שצמוד למסילת הרכבת
-
 
+
|images=P1060344.JPG,גת בטש1.JPG,
-
החפירות במקום העלו ממצאים רבים מבית ראשון ובעיקר מהמאה השמינית לפני הספירה.
+
-
|LongDescription=
+
-
|Accessibility=
+
|PointType=תל
|PointType=תל
-
|images=
+
|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%A9
-
|ExtLinks=
+
|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, עוזגינזבורג, Marikriber, לאוניד פ, Urijjj, חוגי סיירות, יהודה גדיש, ליאו, אסף י-ם, Odediver, קטנוע שטח, אבי שמידע
-
|Contributors=עמית הורן
+
|csrc=SZ17
-
|LastUpdate=09/07/2009 11:55:09
+
|LastUpdate=3/5/2024 07:20:22
|WinId=633570007037324737
|WinId=633570007037324737
-
|Csrc=
+
|Accessibility=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 07:20, 5 במרץ 2024

   122 מ'

תקציר

בראש התל שחזור ושיקום ממצאים ארכאולוגיים: שקתות, אגנים, קירות ופתחי מבנים. מצפה מתחת לסככה. נחפר ע"י פרופ.עמי מזר(בן אחיו של בנימין מזר ז"ל). הזיהוי ע"פ מיקומה בין בית שמש לעקרון(תל מקנה ליד רבדים), ואכן זהו התל היחידי בין בית שמש לחר' מקנה המזוהה עם עקרון. בתל ישבו כ 500 תושבים. נזכרת בסיפורי שמשון וסיפור יהודה ותמר. צורת התל הריבועית נובעת ממתאר הסוללה והחומות שנבנו בברונזה התיכונה. התל סודר לביקורים עם הרבה שלטי הסבר: השער המבוצר וחוצות השער (נהרס ע"סנחריב שופץ ושוב נהרס ע"י נבוכצאר ב 604 עת כבש את ערי השפלה הפלישתיות) נמצא בצפון התל ופונה אל נהל שורק. העולים בו עלו בכבש מתון ממערב ופנו דרומה אל תוך בית השער (6 אומנות). בפינת התל הצפון מערבית קטע חומה ולצידה רחוב הגובל במחסנים, בית מגורים דו קומתי, בית בד דו-בדי (אחד מ 2 שנמצאו כאן). במקום נמצאו חותמות "למלך"(מאה-8 -7 לפנה"ס), צלמיות פיריון, תבנית לצלמיות פיריון, חותם גליל ועוד.

הרחבה

בחורף 2024 (2.3.24) התל מכוסה בצמחית "ענק של חרדל לבן הפורח בצהוב וכמעט לא ניתן לראות את החורבות והשילוט המושקע שנעשה בשנת 2017. גם צילון התצפית נעלם והשלטים מונחים על הארץ. הגעה למקום, בכל רכב, דרך המנחת שצמוד למסילת הרכבת

סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, עוזגינזבורג, Marikriber, לאוניד פ, Urijjj, חוגי סיירות, יהודה גדיש, ליאו, אסף י-ם, Odediver, קטנוע שטח, אבי שמידע
תאריך עדכון: 3/5/2024 07:20:22

קישורים חיצוניים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%98%D7%A9





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים