ביכ"ס כפר נחום

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 05:20, 16 באפריל 2014 (הצגת מקור) Marikriber (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 05:38, 14 באוקטובר 2024 (הצגת מקור) ליאו (שיחה | תרומות)
(6 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.5760498423489	+	|Lon=35.575403992305056
-	|Lat=32.8812451447858	+	|Lat=32.88099612800029
-	|Height=-205	+	|Height=-203
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
-	|Name=כפר נחום	+	|Name=ביכ"ס כפר נחום
-	|Description=עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה.	+	|Description=עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה.  כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. הכפר נזכר בגמרא (מנחות פה.) בתור מקום שהביאו משם חטים לבית המקדש. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הד
		+	כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.
-	כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הדריאנוס שהתגלתה במקום ועליה הכתובת:	+	בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית, מבנה הגיר הבהיר בולט על פני השכונה העתיקה עם אבני הבזלת הכהות, וגודלו 21.8X13.7
-		+	חרתות
-	"אימפרטור קיסר, בנו של טריינוס האלוהי מנצח הפרתים בנו של נרוה האלוהי טריינוס הדריינוס אוגוסטוס".	+	|images=כפרנחוםביכנ.JPG
-		+
-	על פי הברית החדשה כפר נחום שימש כעירו של ישו - "וירד באנייה ויעבר ויבוא אל עירו" (מתי ט"ו, וכן שם ה' ה', ח' ה' ועוד), לשם עבר מנצרת - "ויעזב את נצרת ויבוא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים" (מתי ד' י"ג), וכי הוא קבע בכפר נחום את מרכז-פעילותו בגליל לתקופה ארוכה. מסופר כי בכפר נחום ישו מחיה את בתו של יאיר ראש בית הכנסת (מתי ט), מגרש שדים, מלמד בבית הכנסת, גר בביתו של פטרוס, מרפא את חמתו של פטרוס ומכאן הוא יוצא למקומות אחרים שבהם הוא עושה ניסים כמו כורסי. עוד מסופר כי ישו בחר כאן את חמשת השליחים החשובים שלו: שמעון (פטרוס) הדייג הבריון שהתגורר במקום, אנדראוס (אנדריי) שהיה אף הוא דייג, יעקב ויוחנן (ג'יימס וג'ון) בני זבדי ואת מתי לוי המוכס המקומי שרץ אחריו. מאחר והתושבים היהודים של כפר נחום, בית צידה וכורזין לא הסכימו לקבל את רעיונותיו, הוא יצא בחמת זעם נגדם וניבא להם את גורלה של סדום (מתי י"א, כ"ג).	+
-		+
-	בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.	+
-		+
-	הכנסייה המתומנתנבנתה במאה הרביעית סביב בית פטרוס מן המאה הראשונה (63לפנה"ס-70לספירה) ששימש ככנסיה מאולתרת ראשונה בעולם. מעל הכנסיה המתומנת ישנה כנסיה חדשה בימינו על עמודים ותחתיה ולצדה פסיפסים מקוריים.	+
-		+
-	קדם לכנסיה בית כנסת מסוף המאה השלישית שייתכן והוא יושב על בית הכנסת אותו מזכיר ישו בברית החדשה.	+
-		+
-	בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית וגודלו 21.8X13.7 ולצידו אולם ששימש לקידושים כמו שהיהודים אוהבים. חלקיו המפוארים מצפון, והשחזור בוצע ברובו כבר בשנת 1926 כפי שמעידה הכתובת הלטינית במקום.	+
-		+
-	בשנת 749 הכפר נהרס עד היסוד ברעידת אדמה ומעט מאוחר יותר נבנה מחדש צפונית-מזרחית למיקומו הישן, במקום בו ניצבת היום כנסיית 12 השליחים של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הבולטת ביופייה, שנבנתה בשנת 1931. הכנסייה נבנתה בצורת צלב בסגנון האופייני לכנסיות היווניות בבלקן, והיא מקורה בכיפות צבועות אדום. שטיחי הקיר המצויים בתוך הכנסייה מתארים אירועים שונים הקשורים לפועלו של ישו ושליחיו באזור. ליד הכנסייה נבנה בית אחוזה ששימש את בונה הכנסייה, הפטריארך היווני דמיאנוס, בתקופת החורף. הקרקע עליה בנויה הכנסייה נרכשה בראשית המאה ה- 20, ולאחר הסכם שביתת הנשק ב- 1948 היא נותרה זנוחה בשטח הפקר סמוך לגבול עם סוריה. ב- 1969 החלו עבודות שיקום באתר. הכנסייה והווילה שופצו, ומסביבן ניטעו בוסתנים ומטעים. בנוסף לכך, מתגורר שם נזיר חביב ביותר שמוכן לארח אותך בביתו(מניסיון). שמו:"(א)ירינרך"	+
-		+
-	השרידים של העיירה מן המאה השמינית לא נחפרו עדיין. במאה ה-11 הכפר ננטש, וככל הידוע לא נבנה מחדש בתקופה הצלבנית, על אף מרכזיותו בנצרות.	+
-		+
-	האתר בניהול הפרנציסקנים הגובים 3ש"ח לכניסה, ללא הנחה וללא שירותים (תוספת שקל).	+
-	|images=כפרנחוםביכנ.JPG,	+
	|PointType=תל		|PointType=תל
-	|Contributors=שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber	+	|Contributors=שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber, Gchetrit, אבי שטרן, יוסף רוטשטיין, ליאו, חצרון
-	|csrc=I14	+	|csrc=SZ18
-	|LastUpdate=4/16/2014 05:20:38	+	|LastUpdate=10/14/2024 05:38:47
	|WinId=633477608816011547		|WinId=633477608816011547
	|LongDescription=		|LongDescription=

---

גרסה אחרונה מתאריך 05:38, 14 באוקטובר 2024

35.575403992305056

32.88099612800029No   -203 מ'

תקציר

עיר מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה. כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. הכפר נזכר בגמרא (מנחות פה.) בתור מקום שהביאו משם חטים לבית המקדש. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הד

 כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה הנוצרית.

בית הכנסת בכפר נחום הוא הגדול ביותר מבין בתי הכנסת של התקופה הביזנטית, מבנה הגיר הבהיר בולט על פני השכונה העתיקה עם אבני הבזלת הכהות, וגודלו 21.8X13.7 חרתות

הרחבה

סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, זברגר, אבק, הרטל, עמית הורן, Mikeamud, צפוני אמיתי, Marikriber, Gchetrit, אבי שטרן, יוסף רוטשטיין, ליאו, חצרון
תאריך עדכון: 10/14/2024 05:38:47

קישורים חיצוניים

כפרנחוםביכנ.JPG
{{{Csrc}}}
633477608816011547