חושניה-פרץ געשי
מתוך עמוד ענן
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.81049116936932 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.99590764669835 |
| - | |Height= | + | |Height=747 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חושניה-פרץ געשי | |Name=חושניה-פרץ געשי | ||
| - | |Description=חושניה כפר | + | |Description=חושניה כפר צרקסי שנכבש במלחמת ששת הימים. שרידי הכפר יושבים על גבעה ליד צומת קשת. נקודה זאת מציינת את התל. |
גדול הכפרים הצרקסים בגולן ערב מלחמת 1967.מנה למעלה מ 2000 איש. | גדול הכפרים הצרקסים בגולן ערב מלחמת 1967.מנה למעלה מ 2000 איש. | ||
| + | |||
| + | מי שעורך ולא מבין או לא מכיר מי הם ומה הם צרקסים שלא ירשום כפר ערבי (כי היה רשום ותיקנתי). | ||
| + | צרקסים הם לא ערבים. מוצאם מהרי הקווקז ברוסיה. | ||
| + | הם הוגלו לאזור במאה ה 18 ואין להם כל קשר לעם ערבי (ערבים מוסלמים או ערבים יהודים או ערבים נוצרים). | ||
| + | היישוב הצ'רקסי ברמת הגולן מנה בין 20 ל-30 אלף מתיישבים ערב מלחמת ששת הימים כשהיישוב הגדול והפורח היה העיירה | ||
| + | קונייטרה ששימשה כבירת רמת הגולן. היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר | ||
| + | אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראהם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון | ||
| + | והסדר שבתוכם. מערכת היחסים שבין הצ'רקסים לערביי הגולן הייתה טעונה ואף עוינת וזאת משום | ||
| + | שערביי הגולן ראו בצ'רקסים פולשים לשטחם וכן בשל נאמנותם לממשל העות'מאני. מיד עם תום מלחמת | ||
| + | ששת הימים כתבו כמה מנכבדי העדה מכתב לשר המקורב אליהם, יגאל אלון, וביקשו להפגש עמו ולדון | ||
| + | בגורלם של כמה מאות בני העדה שלא עזבו את הגולן. הפגישה לא התקיימה. רוב בני העדה ברחו לפני תום | ||
| + | הקרבות. היו ידיעות שרבים חזרו למולדת הצ'רקסים בקווקז, אחרי גלות בת 100 שנים. מעטים נשארו | ||
| + | בכפרים השוממים ובקיץ 1967 עזבו בהדרגה והצטרפו למשפחותיהם, שהתפזרו ברחבי סוריה. | ||
התל -מוקד של פרץ געשי. | התל -מוקד של פרץ געשי. | ||
|images=2014.06.21-131354.246.android.jpg,2014.06.21-134643.365.android.jpg | |images=2014.06.21-131354.246.android.jpg,2014.06.21-134643.365.android.jpg | ||
| - | + | |Contributors=Hanay, טובי1, Noah.he, שמוליקשפירא, שחרל79, צוות08, ליאו | |
| - | |Contributors=Hanay, טובי1, Noah.he, שמוליקשפירא, שחרל79, צוות08 | + | |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/29/2024 16:17:57 |
|WinId=635389420071714429 | |WinId=635389420071714429 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 16:17, 29 ביוני 2024
747 מ'
תקציר
חושניה כפר צרקסי שנכבש במלחמת ששת הימים. שרידי הכפר יושבים על גבעה ליד צומת קשת. נקודה זאת מציינת את התל. גדול הכפרים הצרקסים בגולן ערב מלחמת 1967.מנה למעלה מ 2000 איש.
מי שעורך ולא מבין או לא מכיר מי הם ומה הם צרקסים שלא ירשום כפר ערבי (כי היה רשום ותיקנתי).
צרקסים הם לא ערבים. מוצאם מהרי הקווקז ברוסיה.
הם הוגלו לאזור במאה ה 18 ואין להם כל קשר לעם ערבי (ערבים מוסלמים או ערבים יהודים או ערבים נוצרים).
היישוב הצ'רקסי ברמת הגולן מנה בין 20 ל-30 אלף מתיישבים ערב מלחמת ששת הימים כשהיישוב הגדול והפורח היה העיירה
קונייטרה ששימשה כבירת רמת הגולן. היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר
אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראהם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון
והסדר שבתוכם. מערכת היחסים שבין הצ'רקסים לערביי הגולן הייתה טעונה ואף עוינת וזאת משום
שערביי הגולן ראו בצ'רקסים פולשים לשטחם וכן בשל נאמנותם לממשל העות'מאני. מיד עם תום מלחמת
ששת הימים כתבו כמה מנכבדי העדה מכתב לשר המקורב אליהם, יגאל אלון, וביקשו להפגש עמו ולדון
בגורלם של כמה מאות בני העדה שלא עזבו את הגולן. הפגישה לא התקיימה. רוב בני העדה ברחו לפני תום
הקרבות. היו ידיעות שרבים חזרו למולדת הצ'רקסים בקווקז, אחרי גלות בת 100 שנים. מעטים נשארו
בכפרים השוממים ובקיץ 1967 עזבו בהדרגה והצטרפו למשפחותיהם, שהתפזרו ברחבי סוריה.
התל -מוקד של פרץ געשי.
הרחבה
סיווג:
נגישות:
מקור:Hanay, טובי1, Noah.he, שמוליקשפירא, שחרל79, צוות08, ליאו
תאריך עדכון: 6/29/2024 16:17:57
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
