|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{Point | | {{Point |
- | |Lon=34.76472567078379 | + | |Lon=34.868668276897 |
- | |Lat=31.593669876621785 | + | |Lat=31.410110117044 |
- | |Height=146 | + | |Height=406 |
- | |MeasuredByGPS=No | + | |MeasuredByGPS=Yes |
- | |Name=מושב עוזה | + | |Name=בור מים חצוב |
- | |Description=בס"ד, | + | |Description=יוסף שפייזר 2023 |
- | שבעים שנה למושב עוזה.
| + | |images=2023-02-03T11_12_08.667814508822.jpg |
- | מאת: ישראל זיסק.
| + | |Accessibility= |
- | לפני ימים אחדים מלאו שבעים שנה למושב עוזה. מזל טוב.
| + | |PointType=מים - אחר |
- | הישוב הוקם בתאריך כ"ו בחשוון תשי"א(6.11.1950), על ידי עולים מלוב.
| + | |Contributors=ישראל זיסק, Yosef spiezer |
- | מייסדי המושב היו בעיקר יוצאי חבל טריפוליטניה מהעיר זוהרה והכפרים כסיר,
| + | |csrc=mobile |
- | יסיר ויפראן המרכיבים את "ג'בל" (חבל ההר הנמצא דרומית לזוארה).
| + | |LastUpdate=2/3/2023 12:05:30 |
- | מקור השם: לקוח מספר תהילים: "צִוָּה אֱלֹוקיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹקים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (ס"ח, כ"ט).
| + | |WinId=638110227301426071 |
- | פסוק זה מתאר חגיגות ושמחת ניצחון בישראל לאחר מלחמה.
| + | |LongDescription= |
- | מושב עוזה נקרא בתחילה: מעברת פלוג'ה א',
| + | |
- | על שם הכפר הערבי פלוג'ה אשר היה
| + | |
- | באזור עד מלחמת העצמאות.
| + | |
- | באותה מלחמה בתש"ח נערכו קרבות קשים
| + | |
- | בין הצבא המצרי לחיילי חטיבת גבעתי.
| + | |
- | משתייך לתנועת "הפועל המזרחי".
| + | |
- | מיקומו בגוש הדרומי של מועצה אזורית "שפיר"
| + | |
- | (יחד עם היישובים: אבן שמואל, איתן, שלווה ונועם).
| + | |
- | משבצת של אלף דונם.
| + | |
- | "כל ההתחלות קשות",
| + | |
- | כך אומרת האמרה.
| + | |
- | בראשיתו הישוב הוקם באזור מושב שלווה(פלוג'ה ב').
| + | |
- | המייסדים התגוררו באוהלים ופחונים.
| + | |
- | הם התפרנסו מעבודות דחק, עבודות יזומות,
| + | |
- | עבודות קק"ל של סיקול אבנים וניקוש עשבים.
| + | |
- | השפות המדוברות היו: עברית וערבית.
| + | |
- | "אנחנו אוהבים את עוזה,
| + | |
- | רק תנו לנו מים".
| + | |
- | עיתון "הארץ", 18,5,1954.
| + | |
- | בשנותיו הראשונות סבל המושב ממחסור ממחסור חמור במים.
| + | |
- | מידי יום עבר רכב מיכלית מים וחילק מים בהקצבה.
| + | |
- | הבאר המערבית באזור אבו ג'אבר, המרוחקת מהמושב כשבעה ק"מ,
| + | |
- | סיפקה מעט מים לשלושת ישובי הפלוג'ות:
| + | |
- | אחוזם, שלווה ועוזה.
| + | |
- | קו המים העלה חלודה ונסדק במקומות רבים.
| + | |
- | הקידוח שנעשה בסביבה שלא העלה מים
| + | |
- | וגם שאיבות הניסיון הרבות בבארות ערביות נטושות לא העלו מים.
| + | |
- | מחוסר ברירה, ומתוך רצון לא לעבור לסדר היום,
| + | |
- | החליטו תושבי עוזה להאבק ב"סוכנות היהודית".
| + | |
- | שישים אנשים מתושבי הכפר, בהם
| + | |
- | נשים, גברים וטף הפגינו לפני בניין הסוכנות בירושלים,
| + | |
- | על שום שהמדינה מספקת כמות למושב כמות זעומה של מים,
| + | |
- | שאינה מספיקה אפילו לצרכי שתיה.
| + | |
- | משלחת המפגינים תבעה להיפגש עם מנהל מחלקת הקליטה
| + | |
- | של הסוכנות רענן וייץ ז"ל ומאחר שהוא באותו זמן נעדר ממשרדו
| + | |
- | נתקבלה המשלחת על ידי מזכיר המחלקה מר גורן.
| + | |
- | לאחר שדרישותיהם לא נענו ועקב יחסם האדיש של המוסדות,
| + | |
- | גירשו המתיישבים מהכפר את שני מדריכי הסוכנות החברתי והחקלאי, סגרו את בית הספר
| + | |
- | וגן הילדים ושלחו הביתה את שני המורים והגננות.
| + | |
- | מאבקם של המתיישבים נשא פרי ובקיץ תשט"ז-1956 חוברו עוזה ושלווה לרשת המים.
| + | |
- | בשנים הראשונות מוסדות המדינה הצעירה ביקשו מהמושבים הוותיקים לאמץ
| + | |
- | מושבי עולים חדשים.
| + | |
- | מושב כפר הרוא"ה בסיוע "המכשיר" אשר הייתה
| + | |
- | חברה לפיתוח חקלאי של
| + | |
- | איגוד מושבים של "הפועל המזרחי" אימצו את מושב עוזה
| + | |
- | בנושא הדרכה חקלאית.
| + | |
- | בראשית השבוע הטרקטורים של כפר הרוא"ה היו יוצאים לעוזה
| + | |
- | ולקראת סופו חוזרים לכפר הרוא"ה.
| + | |
- | ראוי לציין שמות של חברים מכפר הרוא"ה:
| + | |
- | נפתלי פלק, יצחק גרינבאום, עמיאל שרגאי, חיים גלבר, מיצו גלבר, יצחק ארצבורג ז"ל, יבדל"א אהרלה פרנק ועוד.
| + | |
- | מחלקת ההתיישבות של הסוכנות הקציבה לכל משפחה
| + | |
- | בעוזה עשרה דונמים של אדמת בעל.
| + | |
- | בשדות גידלו עגבניות, מלפיפונים, פול, בצל, חימצה, ענבי יין ופלחה.
| + | |
- | היה גם צאן ומעט פרות ותרנגולות.
| + | |
- | ילדי הישוב למדו יחד במושב.
| + | |
- | בשנים הראשונות בית הספר שכן בצריף
| + | |
- | ובו למדו כארבעים תלמידים בשתי כיתות.
| + | |
- | בשנת תשי"ד-1954, הוקמה העיר קרית גת על אדמות מושב עוזה.
| + | |
- | בראשית חודש אלול תשי"ז-1957 נחנך בית הכנסת במעמד הראשון לציון והרב הראשי יצחק ניסים,
| + | |
- | רבה של מועצה שפיר הרב בנימין אביעד זצ"ל, שר הדתות חיים משה שפירא ז"ל ויבדל"א
| + | |
- | ראש המועצה משה מושקוביץ.
| + | |
- | בית הכנסת נבנה מכספי תושבי המושב.
| + | |
- | לאחר כעשר שנים מהקמת המושב, הסוכנות הקימה
| + | |
- | בתים קטנים בגודל 24 מ"ר למשפחות קטנות.
| + | |
- | ובתים קצת יותר גדולים בגודל 40 מ"ר למשפחות גדולות.
| + | |
- | הבתים הוקמו מבלוקים.
| + | |
- | בשנות השישים בנו רפתות ולולים גדולים
| + | |
- | ולכל משפחה חילקו 30 דונם.
| + | |
- | לזכרו של הטייס אמנון כרובי ז"ל:
| + | |
- | ביום רביעי, ב' באב תש"ך(27,7,1960), בסביבות השעה חמש אחר הצהרים המריא
| + | |
- | הטייס אמנון כרובי במטוס פייפר של חברת "כמאוויר" ממנחת פלוג'ה,
| + | |
- | כדי לרסס את שדה הכותנה של אחד מחברי מושב עוזה.
| + | |
- | תוך כדי ריסוס המטוס התרסק והטייס נהרג.
| + | |
- | למקום הגיעו שני חברי מושב אשר דיגלו למטוס: עמוס מימו ועמוס ניסים ז"ל
| + | |
- | וניסו לשווא להציל את הטייס אמנון כרובי ז"ל.
| + | |
- | יאה וראוי להנציח את זכרו של הטייס במקום בו נהרג.
| + | |
- | בית הכנסת והרב של היישוב:
| + | |
- | כפי שכתבתי, כאמור, בשנת תשי"ז-1957 נבנה ונחנך בית הכנסת ליישוב בשם: "תפארת הדרום".
| + | |
- | עד אז התפללו בצריף עץ.
| + | |
- | לפני למעלה מעשר שנים נבנה בית כנסת חדש בשם:
| + | |
- | "אל קבלייה", שפירושו: דרומי.
| + | |
- | במשך עשרות שנים הרב גויטע פרג'לה זצ"ל היה הרב של עוזה,
| + | |
- | עד לפטירתו בשנת תשמ"ג-1983.
| + | |
- | הרב זצ"ל החל בתפקידו בזוערה שבלוב ועלה עם הקהילה לארץ ישראל ולהתיישבות בעוזה.
| + | |
- | לאחר פטירתו הרב שמעון גואטה, בן המושב, החליפו ובשנתיים האחרונות משמש בתפקיד הרב עמיחי כהן.
| + | |
- | במערכות ישראל נפלו מבני מושב עוזה החיילים הבאים:
| + | |
- | אליהו צופיה יערית,
| + | |
- | אליהו יעקב אברהם,
| + | |
- | דמרי יאיר,
| + | |
- | גואטה יוסף,
| + | |
- | מגידיש חיים,
| + | |
- | גואטה רחמים,
| + | |
- | ומגידיש ניסים ז"ל.
| + | |
- | "תהא נשמתם צרורה
| + | |
- | בצרור החיים"
| + | |
- | אמן.
| + | |
- |
| + | |
- | | + | |
- | |LongDescription=עוזה כיום, | + | |
- | מספר התושבים: כ-505 ויש בה גם 85 משקים.
| + | |
- | ילדי הישוב לומדים באבן שמואל וקרית גת.
| + | |
- | מגדלים גידולי שדה רבים כגון עגבניות, חיטה, ומלפפונים. כמו כן במושב רפתות, דיר צאן, לולים ומשתלה.
| + | |
- | בעתיד מתוכננת הקמת שכונה חרדית גדולה של עשרת אלפים דירות.
| + | |
- | המלצה לטיול:
| + | |
- | בקרוב תפתח בעזרת השם טיילת בין יישובית,
| + | |
- | לאורך נחל עוזה.
| + | |
- | הטיילת בת שלושה וחצי ק"מ, אשר מוקמת על ידי מועצה אזורית שפיר
| + | |
- | ורשות ניקוז נחלי לכיש-שורק, תהווה ציר להולכי רגל ורוכבי אופנים
| + | |
- | ותחבר בין הישובים:
| + | |
- | שלווה, נועם, אבן שמואל ועוזה,
| + | |
- | דרך השטחים הפתוחים לאורך נחל עוזה עד לקריית גת.
| + | |
- | |Accessibility=הכל | + | |
- | |PointType=אחר | + | |
- | |Contributors=ישראל זיסק | + | |
- | |csrc=IZ15 | + | |
- | |LastUpdate=11/21/2020 17:49:11 | + | |
- | |WinId=637415777511367764 | + | |
| |ExtLinks= | | |ExtLinks= |
- | |images=
| |
| }} | | }} |