מחנה הגדנ"ע באר אורה - נהרס ע"י המינהל
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
(שם:מחנה הגדנ"ע באר אורה - נהרס ע"י המינהל. תיאור:ביר חִנדיס (באר הצלמוות) - באר עזובה צפונית לאילת נתגלתה אחר כיבוש העיר במבצע עובדה 1949.�במקו) |
|||
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.978618261614 |
| - | |Lat=29. | + | |Lat=29.711634664234 |
|Height=148 | |Height=148 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מחנה הגדנ"ע באר אורה - נהרס ע"י המינהל | |Name=מחנה הגדנ"ע באר אורה - נהרס ע"י המינהל | ||
| - | |Description=ביר חִנדיס - באר עזובה צפונית לאילת נתגלתה אחר כיבוש העיר במבצע עובדה 1949.�במקום הוקם מחנה חיל ההנדסה אשר שיקם את הבאר וזו היוותה את מקור המים הראשון של העיר אילת.�אחר פינוי הבסיס תוכנן במקום | + | |Description=ביר חִנדיס (באר הצלמוות) - באר עזובה צפונית לאילת נתגלתה אחר כיבוש העיר במבצע עובדה 1949.�במקום הוקם מחנה חיל ההנדסה אשר שיקם את הבאר וזו היוותה את מקור המים הראשון של העיר אילת.�אחר פינוי הבסיס תוכנן להיות במקום ישוב שח"ל (שירות חלוצי לישראל), מחנה להנחלת ערכי המדינה הצעירה לאוכלוסיה הצעירה ולעולים. הישוב לא הוקם בסופו של דבר. |
| - | ב 1950 | + | ב 1950, עקיבא עצמון, מפקד הגדנ"ע השני, במקום את חוות הנוער והגדנ"ע 'באר אורה'. דורות של נוער קיבלו מנת ציונות ונגב בחוות הגדנ"ע. |
הפעילות הופסקה בבאר אורה בתחילת שנות ה- 90, המחנה ננטש ולאחר זמן מה החליט הרמטכ"ל סופית על סגירת המחנה. | הפעילות הופסקה בבאר אורה בתחילת שנות ה- 90, המחנה ננטש ולאחר זמן מה החליט הרמטכ"ל סופית על סגירת המחנה. | ||
לצערנו, נהרס כליל המחנה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ללא סיבה כאשר כלל אין תכנית תקיפה. | לצערנו, נהרס כליל המחנה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ללא סיבה כאשר כלל אין תכנית תקיפה. | ||
| - | אין גישה ממזרח, מכיוון היישוב בגלל גדרות ושערים סגורים. | + | אין גישה ברכב ממזרח, מכיוון היישוב בגלל גדרות ושערים סגורים. לבני אדם לעומת זאת יש גישה קלה ונוחה דרך הואדי הצמוד לגדר הדרומית של הישוב. |
| - | + | ||
| - | + | ||
| + | בשנת תשע"ו (2016) הוקמה במקום מכינה קדם צבאית. | ||
|images=IMG 7980.JPG,IMG 9980.JPG,מועצה כחול.JPG, | |images=IMG 7980.JPG,IMG 9980.JPG,מועצה כחול.JPG, | ||
| - | |PointType=היסטוריה | + | |Accessibility= |
| - | |Contributors=ירדני, שירין ב.י, Ilafer | + | |PointType=היסטוריה - אחר |
| + | |Contributors=ירדני, שירין ב.י, Ilafer, Harhanegev, אורי טרבולוס, ליאו | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/21/2022 18:21:38 |
|WinId=633392220441405312 | |WinId=633392220441405312 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:21, 21 בינואר 2022
148 מ'
תקציר
ביר חִנדיס (באר הצלמוות) - באר עזובה צפונית לאילת נתגלתה אחר כיבוש העיר במבצע עובדה 1949.�במקום הוקם מחנה חיל ההנדסה אשר שיקם את הבאר וזו היוותה את מקור המים הראשון של העיר אילת.�אחר פינוי הבסיס תוכנן להיות במקום ישוב שח"ל (שירות חלוצי לישראל), מחנה להנחלת ערכי המדינה הצעירה לאוכלוסיה הצעירה ולעולים. הישוב לא הוקם בסופו של דבר.
ב 1950, עקיבא עצמון, מפקד הגדנ"ע השני, במקום את חוות הנוער והגדנ"ע 'באר אורה'. דורות של נוער קיבלו מנת ציונות ונגב בחוות הגדנ"ע. הפעילות הופסקה בבאר אורה בתחילת שנות ה- 90, המחנה ננטש ולאחר זמן מה החליט הרמטכ"ל סופית על סגירת המחנה.
לצערנו, נהרס כליל המחנה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ללא סיבה כאשר כלל אין תכנית תקיפה.
אין גישה ברכב ממזרח, מכיוון היישוב בגלל גדרות ושערים סגורים. לבני אדם לעומת זאת יש גישה קלה ונוחה דרך הואדי הצמוד לגדר הדרומית של הישוב.
בשנת תשע"ו (2016) הוקמה במקום מכינה קדם צבאית.
הרחבה
סיווג: היסטוריה - אחר
נגישות:
מקור:ירדני, שירין ב.י, Ilafer, Harhanegev, אורי טרבולוס, ליאו
תאריך עדכון: 1/21/2022 18:21:38
קישורים חיצוניים
