|
באתר נמצאים שרידי ישוב יהודי עתיק גדול. לי … באתר נמצאים שרידי ישוב יהודי עתיק גדול. ליד עץ השיזף הקדום התגלו שרידי בית כנסת מרשים ומפואר ששוכן מעל מעיין היישוב ,חלקם נלקחו ממנו למשמרת והם כוללים עמודי תמך גדולים ומסותתים, כותרות ,סורג יפהפה משיש ועוד. בהמשך המחקר התגלו בעת הכשרת הקרקע לבתים חדשים , שרידי מבנה גדול נוסף ובו רצפת פסיפס מפוארת. המבנה נמצא ממש מדרום לבית הכנסת העתיק והוא שימש כנראה כבית מדרש. בשטח לא נבנו כמובן בתים חדשים...
במשך השנים התגלו סביב אתר העתיקות כ- 20 מערות חצובות. חלקן מערות קבורה. מערת בית- בד גדולה, בתי בד פתוחים, גתות ועוד מתקנים חקלאיים שהעידו על עושרו של היישוב.
באחת ממערות הקבורה המרשימות שהתגלתה כבר בתחילת המאה ה- 20 ,נמצאה חרותת של מנורת שבעת הקנים והכתובת העברית "חנינא".
אריה יצחקי https://www.facebook.com/Arieh.Itzhaki/ טוען באופן משכנע כי חורבה זו היא ערב של ימי בית שני וימי המשנה והתלמוד, בה התגורר ופעל רבי יוחנן בן זכאי שהקים בה ישיבה ולימד בה שמונה עשרה שנים. אחריו פעל בה תלמידו וחברו התנא רבי חנינא בן- דוסא המלומד בניסים, וכי קברו של רבי חנינה בן דוסא המזוהה בעראבה (המזוהית כערב) הוא לא המקום הנכון, הכתובת חנינא שנמצאה במערת הקבורה באתר, תומכת בהצעה זו,
הממצאים מחפירות בית שערים והכתובות על ארונות הקבורה, ובהם נזכרים גם העיר ערב, וגם העיר גברה, מלמדים כי שני ערים התקיימו, ולא עיר אחת שהתחלף שמה, העיר גברה צריכה על פי תאורי יוסף בן מתתיהו, צריכה להיות קרובה לציפורי וידפת, וזו מתאימה לכפר עראבה שיכול ומשמר את השם גברה (ע' גרונית ו-ג' מתחליפים בערבית) ואילו ערב, זו צריכה להיות רחוקה ומזרחה לציפורי, ועל הדרך לטבריה, מה שמתאים בהחלט לחורבה זו. על הדרך לטבריה, מה שמתאים בהחלט לחורבה זו.
|
Description
|
