נבי ירוב
מתוך עמוד ענן
412 מ'
תקציר
קבר שיח'הבנוי משני חדרים, ועליו כיפה, המבנה כאן שמור יחסית היטב בייחס לשאר ציוני השיח בסביבה. מדובר במבנה כפול חדרים שפתחו מצפון, נכנסים דרך פתח מקושת אל חדר שחרב בחלקו אך ניתן לראות את רובו וכן כי בעבר היה הפתח מצד מזרח, הפתח נסתם בבניה מסודרת, מחדר המבוא נכנסים דרך פתח מסודר אל החדר הפנימי שהוא למעשה בית תפילה ובו קבוע המחרב בכוון הקבלה לצד דרום, תקרה מקומרת, ויש סימני צביעה מן העבר.
לצד פתח המבנה צומחת אלה אטלנטית ענקית ומרשימה בעלת גזע רחב, וענפים תמירים, ולמרות שעל חלק מן האלה צומח צמח טפילי שהיה יכול בשקט לחנוק כל עץ אחר, הרי שגודלה של האלה מציל אותה לבינתיים מכלייה.
יֵרוּבּ בניב הארץ-ישראלי, המכונה גם יֵרֵבּ הינו בן ליקטן אחי פלג ובנו של עבר (הוּד) (דברי הימים א' א', יט-כג, בראשית י', כה-כט). בן זה אינו מופיע בתנ"ך אך מופיע בגסרה המקבילה של השושלת המופיעה בקוראן. בשם קחטן נכדו של הוד (המקביל לעבר המקראי) בו של שאלח (שלח המקראי) יתר הבנים של יקטן הם שמות שבטים מדרום חצי האי ערב, וירוב עצמו ייסד את שושלת מלכי חמיר (ראו בלינק לויקי) בתימן ואבי שושלת שושלת קהלן המקבילה (ראו עוד לינק לויקי), ולכן מפליא הדבר כי נבי ירוב הזה מזוהה דווקא כאן.
ירוב אחר הינו נינו של ישמעאל בן אברהם אבינו, נכד לנביות גיסו של עשיו, הנמנה בשושלתו של הנביא מוחמד. בני נביות מוזכרים במספר תעודות מהמאה ה7 לפנה"ס, ובישעיהו ס' ז מהמאה ה6 לפנה"ס, כשוכני הספר המדברי של ארץ ישראל. אי לכך יותר הגיוני כי הזיהוי כאן הינו לירוב הזה.
המסורת מספרת כי ירוב המציא את הערבית ומכאן שמה.
על נביות ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ה' עמודים 744-745.
הרחבה
סיווג: אתר מוסלמי
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 2/28/2023 12:28:52
קישורים חיצוניים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A8
https://en.wikipedia.org/wiki/Kahlan
