תל מור
מתוך עמוד ענן
12 מ'
תקציר
מה לאשדוד, עיר נמל מודרנית ותוססת, ולצבע הארגמן המלכותי, הפרעונים המצריים ומחילות מילוט קדמוניות? התשובה היא תל מור - תל ארכאולוגי על הגדה הצפונית של נחל לכיש בצפונה של אשדוד בת-זמננו, ופינת חמד רומנטית המענגת את מבקריה. כמו במרבית אתריה הארכאולוגיים הייחודיים של אשדוד, גם כאן, בראש התל המתנשא לגובה של כ 15 מטר מעל סביבותיו, נתענג על הרוגע והיופי של המקום ועל הנוף הנשקף ממנו. השלווה השורה בראש תל מור אינה מסגירה את סיפורו הדרמטי של הישוב במקום, המתרחש על פני אלפי שנים, מתקופת הברונזה האמצעית ועד התקופה ההלניסטית. חפירות ארכאולוגיות חשפו בתל מור 12 שכבות ארכאולוגיות שרבות מהן מופרדות בשכבות חורבן - עדות למפלות ולניצחונות, טרגדיות ושמחות שהתרחשו כאן והסעירו את חיי התושבים. תל מור היה ישוב קטן שאנשיו התפרנסו בעיקר מהנמל שפעל בסמוך, בשפך נחל לכיש לים התיכון, וקדם לנמל אשדוד המודרני בכמה אלפי שנים. למרות שתל מור קטן יחסית לתלים ארכאולוגיים אחרים באשדוד ובישראל (כששה דונם), חשיבותו לא מבוטלת. במדרון המזרחי של תל מור נחשף מבנה רחב-מידות. הממצאים הארכאולוגיים (כלי חרס וחרפושיות בין השאר) מעידים שהמבנה, שנהרס במאה ה-13 לפני הספירה, שימש פרעונים בני השושלת ה-18, ה-19 ותחילת השושלת ה-20 כמצודה להגנת " דרך הים" האסטרטגית. מצודה פרעונית קדומה זו מלמדת אותנו אודות היקפה וטבעה של הנוכחות המצרית בארץ כנען בתקופות אלו. במצודה נחשף מתקן, הכולל ברכות מטויחות המחוברות ביניהן, להפקת צבע הארגמן - צבע 'מלכותי' יקר-ערך בגווני כחול-סגול-אדום - המשמש בטקסים דתיים ומופק מחלזון ים מקומי ששמו "ארגמון". אלפי קונכיות ארגמון נמצאו בבאר מים לצד המתקן. בראש התל נחשפה באר מים חרבה שעומקה 22 מטרים. במחצית עומק פיר הבאר התגלתה מחילה אופקית המובילה לכיוון מערב ושימשה ככל הנראה את תושבי תל מור למילוט עצמי בעת מצור או חורבן. תל מור הוא אתר מטופח ובו שבילים, ספסל, שולחן פיקניק, פינת מנגל ושילוט המבאר את משמעות הממצאים הארכאולוגיים שבתל. כמו באתר גבעת יונה הסמוך, כדאי להגיע לכאן לפנות ערב וליהנות משקיעה אשדודית מרהיבה. נקודת התחלה: גדה צפונית של נחל לכיש עונה מומלצת: שעות הערב בכל השנה
נכון לאוגוסט 2020 המקום מוזנח, כל הספסלים והמתקנים הרוסים והעזובה שולטת וחבל....
נוף פנורמי.
הרחבה
ארכיאולוגיה: תל בגובה 17 מ' מעל סביבתו באזור של חוליות, בקרבת אפיקו של נחל לכיש (ואדי סֻכְרֵיר- היום בשוליו של אזור בנוי). בבדיקות שנערכו באתר אותר קבר מן התקופה הרומית, ולרגלי התל מצפון-מזרח אותר מתקן.
בקרבת התל ממערב נמצאו(בשנת 1951) שברי שיש, חרסים ושברים של כלי זכוכית, כנראה מן התקופה הרומית.
בחפירות שנערכו באתר (מ' דותן, 1959, 1960) נחשפו תריסר שכבות יישוב, למן שלבה המאוחר של תקופת הברונזה התיכונה ואילך. הממצאים מן השכבות הקדומות, משלביה הראשונים של ההתיישבות בתל (המאות ה15-16 לפני הספירה), מלמדים על קשרי מסחר עם מצרים ועם קפריסין, ואחר-כך גם עם ערי החוף של פיניקיה. משלבים מאוחרים יותר של תקופת הברונזה המאוחרת נחשפו שרידי יישוב וכן ביצורים; נראה שבעת ההיא שכנה באתר עיר נמל, ובה מצודה שחלשה על 'דרך הים'. אלה חרבו בסוף המאה ה14 לפנה"ס. בסופה של תקופה זו (סוף המאה ה13-14 לפני הספירה) שכנה באתר עיר; המבנה המרכזי בה היה מצודה רבועה (23x23 מ') שהיתה מוקפת חומה עבה של קדמות ונסגות. העיר והמצודה חרבו, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ג לפני סה"נ.
לקראת סופה של תקופת הברונזה המאוחרת נבנה מצד רבוע (11x11 מ') על חורבות המצודה. עוד נתגלו מפרק-זמן זה שרידים של מבנים ובתי מלאכה, בכללם כבשנים של התכת נחושת ויציקתה.
מתקופת הברזל א' נחשפו שרידיו של יישוב פרזות קטן, שאופיו חקלאי. בממצאים היו, בין השאר שברים של כלי חרס, האופייניים לתרבות הפלשתית.
לאחר פער של דורות אחדים חודשה האחיזה בתל בתקופת הברזל ב' (המאה ה8 לפנה"ס); ביצורים מתקופה זו, כנראה של מצודה (אפשר שמימי עוזיה מלך יהודה), נחשפו בראש התל. במסע הכיבוש של סרגון ה-2 מלך אשור הוחרבו הביצורים והתל ניטש.
ההתיישבות בתל חודשה בתקופה ההלניסטית.
עיקר השרידים מתקופה זו - מבנה ציבור נרחב, שנחשף במדרון המזרחי של התל, ומתקן מורכב, ששימש, כנראה, בתעשיית צבע הארגמן.
מן התקופות הרומית והביזנטית נחשפו בתל שרידים של יישוב חקלאי דל.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: ברגל
מקור:אלי פרץ, Tzafrirt1, ררראאא, יוסי גפן
תאריך עדכון: 8/9/2020 09:20:28
קישורים חיצוניים
