|
אנשי הקרן הבריטית PEF חפרו כאן וגילו חרסים … אנשי הקרן הבריטית PEF חפרו כאן וגילו חרסים מן התקופה הישראלית, ועל כן הציעו לזהות במקום את שיאון שבנחלת יששכר (למרות שמבחינת כללי שימור השמות הדבר אינו אפשרי - שי"ן שמאלית בעברית תהפוך תמיד לשי"ן ימנית בערבית). לעומתם, יש שבשל שמו של המעין הסמוך במפות העתיקות, "עין אלעבוץ", מזהים במקום את העיר "אבץ" הנזכרת גם היא ביהושע כעיר בנחלת יששכר. אפשרות נוספת היא שמדובר ביישוב התלמודי "בית שריין", הנזכר במסכת תרומות בתלמוד הירושלמי - "מעשה שירד ר' יוחנן בן נורי אצל ר' יוחנן בן ברוקא אבא לבית שריין".
מדובר כנראה בישוב יהודי שהנצרות חדרה אליו ובנתה בו יותר מכנסייה אחת, וצפוי להיות בו בית כנסת אף שהוא לא אותר ולא בוצעו חפירות מסודרות במקום.
המבנה הבולט בשטח בחלקו נפגע בעבודות תשתית בשנות ה-80 וכנראה מדובר במבנה ביזנטי ששופץ בתקופה המוסלמית המוקדמת לכדי מסגד או הצלבנית שבה אולי הפך למעין מבצרון, ויש הסבורים שהמבנה הבינזטי הוא בית הכנסת של היישוב. במקום נמצאו אבנים עם כתובות מעוטרות ופריטים ארכיטקטונים שהועברו לישובים בסביבה. השרידים בדרום מזרח שנחשפו שייכים למאוזלאום. במרכז הישוב יש אגן שיש עגול וקטן.
היישוב ניטש לאחר התקופה הצלבנית ואז הוא נקרא ח'רבת שיח' נאשי, מבלי ציון קבר במקום, אך עם שלוש אלות אטלנטיות קדושות שנשמרו עד שנשרפו בשנות ה90 של המאה ה20.
בתקופה העותמאנית נבנה שוב כפר על החורבות והוא המשיך להתקיים עד תש"ח, עת כ-900 תושביו נטשוהו ב12.5.48 מאחר והיה כפר עוין ועמדה קדמית של הכפר העוין יאקוק. בית הקברות מתקופה זו נמצא מצפון לעיקר החורבות, לצד הצבר - זהו שדה האבנים המופיע בתמונה.
לאחר נטישתו הפך האזור לשטח אש של צה"ל. נה.
לאחר נטישתו הפך האזור לשטח אש של צה"ל.
|
Description
|
.JPG){kind=link}